והנה מעשה אירע בשנת תר"י שאחד היה אצל אדון אחד משק ביתו וסרסורו בכל עסקיו והנה היה בית לאדון למכור והלך הסרסור הנ"ל לאיש אחד וא"ל אם תתן לי חמש מאות ריניש כסף חלף סרסרות אראה שהאדון ימכור לך הבית בסך כך וכך וזה נתרצה לתת לו אמנם מפני כי לא היה בדעתו לקנות בית כעת ע"כ נתבטל הענין והסרסור מסרסר למכור לאחר הבית אח"כ קנה האיש הלז שרצה לקנות בתחלה מיד הלוקח הלז ובא הסרסור ותבע לו המעות שהבטיח לתת לו. והנה שאלו את פי אם יזכה בדינו. והנה נתתי אל לבי דהנה הסך הלז ודאי אינו יכול לתבוע כלל דאותו הסך היה בשביל שהיא ב"ב של האדון והאדון ישמע לדבריו אבל אחרי כי נמכר לאחר א"כ אין לו רק דין סרסור ובאמת גם סרסור אינו שכבר נמכר לאחר ועיין בחו"מ סי' קפ"ה ס"ו בהג"ה והוא משו"ת הרא"ש כלל ק"ה שהביא הב"י והב"י כתב שגם שכר טירחא אין לו מאחר שלא נגמר הדבר כלל אמנם נראה דיש לומר דעכ"פ מתחיל מקרי דהרי אלמלא שזה אמר לאותו הקונה שיקנה והביא לו כל מה שעולה שכירות הבית וכמה פסיקת המקח לא היה הסרסור השני יודע כלל אם זה קונה רק שכבר היה זה קרוב למקח א"כ אח"כ כבר נודע שזה קונה מהבית וגם אולי אם לא הטעים לו בתחלה שזה הבית הוא טוב ויפה שפוי מכל ערעור וכדומה אולי לא היה בא כלל לידי זה שיקנה הבית א"כ הוה קצת מסבב בדבר ואולי יש לו דין מתחיל. אך לפענ"ד היה נראה דבר חדש דלו יהי כדבריו שזה סבב הדבר שיהיה זה קונה ומגיע לו שכר סרסרות בשביל שנהנה על ידו הא עיקר הסרסרות הוא שזה ביטל מלאכתו והלך ודיבר להמוכר ולהקונה שיתרצו על המקח א"כ הא זה נהנה וזה לא חסר פטור וכאן הרי כבר הי' סרסרות אז בעת שנמכר להלוקח הראשון וכעת לא הפסיד כלום א"כ אף שזה נהנה כל שזה לא חסר ל"ש שכר ואף שתחלה הי' סרסור אצל זה ולא הועיל כלום והפסיד מלאכתו הא כל ענין סרסרות וכל עניני מסחר הוא כך ולפעמים יגע אדם עמל רב ולא יגמור הדבר ואחר בא רעהו ויקח חלקו באשר לא עמל וכל שלא נגמר הדבר לא הגיע לו כלום וא"כ במה יזכה כעת ועיין שו"ת נו"ב מהד"ת חלק חו"מ סי' ל"ו ומשם בארה דבמקח אין נ"מ רק בגוף הקניה לא גוף המוכר והקונה ובכ"ז לפענ"ד אין לו עלי' כלום ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ג׳ סימן ז׳ (ג׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
