שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ג׳ סימן ס״ז

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

הנה בא השו"ב ר' משה מחאדריב ושאל היות אירע בקהלתו שבדק הריאה ומצא סירכא מינה ובה והריאה מקמיט תחתי' ואזל' ע"י מיעוך ומשמוש והקמט נשאר עומד תחתי' ושאל להדיין ר' שמואל והכשיר ואח"כ בבקר הדיין חזר והכריז שהוא טריפה ובא לפני ואף שלא שמעתי טעם מה שהתיר בתחלה ואח"כ מה שהטריף אמרתי הנה מעשה הלזו כבר הי' לעולמים וזקני הגאון מוהר"מ חריף התיר כמ"ש הבל"י בשמו והתב"ש ס"ק נ"ב האריך להטריף ובשו"ת נוב"י מהד"ק בסי' י"ב האריך להכשיר ובמ"ע ענף שלישי בשורש שלישי ס"ג ס"ק י' הארכנו להחזיק דברי התב"ש. והנה כעת אומר דמ"ש שם עפ"י דברי התב"ש ליישב שיטת רש"י בס"ק מ"ח ע"ש דכל שסופו לסתר שוב אין הסתימ' חזק א"כ אין סרכא בלא נקב הנה באמת אנן דמכשירין סירכא מינה ובה הוא עפ"י שיטת התוס' דמינה ובה אין סופה להתפרק וא"כ אין מקום להחשש דע"י הקמט תתפרק ואין סרכא בלא נקב דאנן אמרינן דהוא הפשטת ליחה ועיין תב"ש סל"א באורך וא"כ שוב אין מקום לחוש וכל שעבר ע"י מיעוך ומשמוש בודאי יש להקל. אמנם בלא"ה נראה דמה שחשש התב"ש דכיון שנשאר הקמט אחר שעבר הסרכא אמרינן דע"י הקמט נעשה סרכא ע"י נקב שבקמט והו"ל תר"ל הנה לפמ"ש בתשובה והבאתי בקצרה בהגהות על יו"ד שנדפס פה לבוב בטעם תר"ל דהו"ל שני צדדים לאיסור והו"ל כרוב ועדיף מרוב דהו"ל רובא דאיתא קמן ועדיף מחזקת היתר ע"ש בסי' ל"ז שהארכתי בבירור זאת וא"כ כאן דע"כ אתה חושש שע"י הקמט נעשה נקב ועי"ז נעשה הסרכא א"כ ליכא כאן שני צדדים לאיסור כיון דאתה חושש דהי' נקב וע"יז נעשה סרכא והרי אין כאן רק צד אחד דחיישינן לנקב ע"י הקמט והרי הסרכא עברה ואין כאן ריעותא רק ע"י הקמט א"כ שוב יש חזקה כנגדה חזקת היתר ואין לחוש לחשש שמא נעשה נקב דחזקת היתר עדיף שוב ל"ש תר"ל וכל תר"ל היכא שיש שני ריעותות מכוונים שיש חשש שמא עי"ז נעשה נקב או ע"י זה אבל כאן שאין לך לחוש רק שמא ע"י הקמט שיש נקב נעשה הסרכא א"כ שוב יש חזקת היתר ואוקמא אחזקת היתר ואמרינן דע"י הסרכא נעשה הקמט והרי הסרכא עברה ואין לחוש לזה ובשלמא אם לא עבר ע"י מיעוך יש לומר דשמא הסרכא תתפרק ויהי' נקב והקמט תתפרק ויהי' נקב ויש שני צדדים להחמיר אבל כל שעבר ע"י מיעוך וא"כ מחמת הסרכא אין לחוש וכל שאין לחוש רק ע"י הקמט אין כאן ס"ס לאיסור ואוקמא אחזקת היתר והלב"ש חידש דבעינן שיהי' מתחלת ברייתו זה הקמט אבל כל שיש לחוש שנעשה אח"כ יש להחמיר ואף דספק תר"ל כשר כאן יש להחמיר הנה הוא כהחכם יודע פשר אבל מי הגיד לו זאת ואדרבא אם נעשה אח"כ הקמט ע"י חולי ודאי אין לחוש דחולי גרוע מנקב שנעשה בעצמו וכמו דחולי קיל מע"י קוץ ה"ה בזה דע"י חולי ודאי תוכל להתרפא ומה גם דהשוחט מעיד שמכיר שע"י חולי בא ומה שאומר ר"ש דמי יוכל לדעת זאת הנה הקמט לא נעשה בפנינו וכל שהשו"ב אומר שע"כ מתחלת ברייתו הוא נאמן ובקי הוא ודו"ק:
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.