וצריכין אנו לבאר כעת משפט האשה העגונה. והנה זה יצא ראשונה מ"ש בש"ע סעיף כ"ה כתב ר"ת דהא דאין מעידין עליו אא"כ ראו פדחתו וחוטמו ופרצוף פנים קיימים דוקא בשאין שם אלא הראש אבל אם כל גופו שלם אפילו אין שם פדחתו ופרצוף וחוטם יכולין להכירו בטב"ע וחלקו עליו האחרונים וכתב הח"מ שם משמע קצת דלא נדחו דבריו לגמרי ומצרפים דעת ר"ת לשאר אומדנות והוכחות וכן כתב הב"ש שם. והנה מקודם צריכין לברר דברי ר"ת ז"ל והב"ש כתב דלדעת הטור והנמוק"י מהני לדעת ר"ת טביעת עין בלא סימנים כלל אבל בתוס' הרא"ש משמע דצ"ל סימנין עם טב"ע והיינו סימנין שאינו מובהקין וכתב הב"ש דמדברי המחבר משמע דסגי או בטביעת עין או ע"י סימנים ע"ש ובתשובת ב"י סי' ו' כתב ג"כ לפרש דברי ר"ת שיכולין להכיר בט"ע אפילו בלא סימני הגוף ובשו"ת גאוני בתראי סי' נו"ן כתב דהא דכתבו הרא"ש ונמוק"י בדברי ר"ת טב"ע ע"י סימני הגוף רצה לומר סימן דט"ע שמכיר בגופו שתארו כך וכך. אמנם גוף דברי ר"ת שכתב שמא דוקא בסימנים היא דקאמר הכי אבל ע"י ט"ע ניכר היטב נבוכו כל האחרונים בביאור הדברים ובשו"ת מימוני ה' אישות סי' נון כתב בהדיא דהא דאין מעידין רק עד ג' ימים דוקא באדם שלא הכירו רק שראה אדם מת ואמרו סימני פרצופו וחוטמו בזה הוא דאין מעידין רק עד ג' ימים אבל אם המעיד עליו הי' מכירו מחיים ומעיד עליו לאחר מותו שהכירו בט"ע אף לאחר כמה ימים יכול להעיד עליו ע"ש ובכ"ז אינו מבואר דברי ר"ת ואני זה כמה שנים שמצאתי דברי ר"ת מבוארים בספר הישר לר"ת שם מבוארים הדברים באורך ומישב כל הקושיות שהקשו עליו האחרונים ושם מבואר דביש לו ט"ע על שאר חלקי הראש עם הגוף או רובו אפילו חסר חוטמו ופדחתו מעידין עליו אף לאחר שלשה ימים אע"ג דלא ניכר בסימנים וט"ע בעצמו טוב יעו"ש ואם אמרתי לבאר הדברים ירבה עלי הטורח והארכתי בזה הרבה בתשובה. והנה בשב שמעתתא שמעתתא ז' פ' י"ד האריך ג"כ בדברי ר"ת אבל גם הוא לא ראה את ס' הישר והנה מ"ש ראי' לר"ת דאפילו בלא פרצוף וחוטם מהני ט"ע בכל הגוף הביא דברי הש"ס בכורות דף מ"ו בהא דאמר ר"ל פדחת פוטרת בכל מקום חוץ מן הנחלה ר"י אמר אפילו לנחלה והקשו על ר"י מהא דאמרו פדחת ולא פרצוף פנים פרצוף פנים ולא פדחת אין מעידין עד שיהי' שניהם עם החוטם ואמר אביי ואי תימא רב כהנא מאי קרא הכרת פניהם ענתה בם ומשני שאני עדות אשה דהחמירו בה רבנן וכן קי"ל כר"י ולפ"ז הא דהראש פוטר היינו ביצא כתקנו אבל ביצא שלא כתקנו אינו פוטר עד שיצא רובו ובנדה דף כ"ח אמרו שם דיצא מסורס לא נפטר ברובו א"כ לפ"ז יצא מסורס לא נפטר לנחלה ברובו כיון דבעינן יכיר ובגוף ליכא הכירא והרי לא מצינו בשום מקום דיצא מסורס אינו יורד בנחלה וע"כ דט"ע מהני בכל הגוף אף בלא פדחת וחוטם ע"ש שהאריך הרבה ואני אומר הרי בבכורות שם אמרו ואב"ע יכיר לחוד והכרת פנים לחוד ולא נודע כלל הפירש בזה ובשו"ת גאוני בתראי סי' יו"ד הביא בשם התוי"ט שהאריך בזה לבאר אבל בכ"ז הדברים סתומים כמ"ש שם בשמעתא פט"ו אך לפענ"ד נראה הדברים פשוטים דהנה יש שני מיני הכרות והיינו לנחלה בעינין שיכיר שזה הבכור ובזה סגי בפדחת לבד הרי מכיר שזה הי' הבכור אבל בא"א צריכין להכיר שזה האיש נבדל מאנשים אחרים רובא דעלמא אינו מועיל הפדחת לחוד ומאי ענינו להכרת הפדחת לענין הבכורה שבעת שיצא פדחתו ראשונה אינו צריך להבדילו משאר ודי בפדחת לחוד וזה שאמרו יכיר לחוד והכרת פנים לחוד וז"ש רש"י יכיר לחוד דלא כתיב פנים והוי פדחת היכר. ובזה מיושב כל הקושיות של השב שמעתתא שם דלפי המסקנא יש חילוק בין נחלה לעגונה ודו"ק. ועתה נבאר עדות העדים. והנה כבר הבאתי שו"ת רבות שהסכימו דטב"ע מועיל לר"ת אף בלי סימנים ולדברי המג"ש כל שהכירו ע"י בנין גופו די ובס' הישר לר"ת כתב דבטב"ע בכל חלקי הגוף מועיל ועתה נראה איזה מהעדים הכירהו בבנין גופו ואיזה מהם הכירו בשיניו וברגלי' וא"כ אף שלא ראו פדחת וחוטם מועיל לשיטת ר"ת אף לאחר ג' ימים ואף שחלקו על ר"ת כבר כתבו הח"מ והב"ש היכא דיש עוד אומדנות נוכל לצרף דעת ר"ת וכאן יש לנו אומדנות גדולות שהכירו הארבע כנפות שלו דלא מושלי אנשי והחלאט והשטיוויל שאחד הי' של חותנו אף גם שמצאו בסמוך לו הטייסטר שלו עם הכתבים והכירו אותם היטב ואשתו העידה שהיא מסרה אותם לו בשעת השריפה זה עדיף מדברים דלא מושלי ומ"ש הח"מ דחיישינן למכירה ולאבידה תמה עליו בשו"ת פנ"י סי' ח' ואני כתבתי בגליון הש"ע דבשט"מ מבואר דלא חיישינין למכירה ולאבידה וכן מבואר בב"י חו"מ סי' רס"ב בשם הרמב"ן דל"ח למכירה במציאה ועכ"פ יש אומדנות גדולות ונוכל לסמוך על שיטת ר"ת הנ"ל אמנם יש לדון עפ"י מה שמבואר בב"ש סי' י"ז דדוקא כשנמצא בבגדיו שלבש בהם אבל אם נמצא ארנקי סמוך לו לא מהני אבל הקצוה"ח סי' רס"ב כתב דתלי במחלוקת רש"י ותוס' במקורבת דמרקוליס עכ"פ אף לשיטת התוס' בשעור אמה וחצי אמה חשיב מקורבות וכאן העידו שהי' בתוך אמה ואף אם נימא דלא כקצוה"ח מ"מ כל הסברא של הב"ש היא די"ל דהארנקי מונח מאז ומקדם וכאן אזל לי' חשש זה דפשיטא דבמקוה לא הניחו כל הכתבים האלו מקודם רק שזה של הנאבד ע"כ מכל הלין טעמא נלע"ד להתיר האשה מ' אלטע חי' מכבלי העגון:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ב׳ סימן קצ״ג (כ״ד)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
