שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ג׳ סימן ו׳ (ז׳)

והנה ביום ה' כסלו שנת כת"ר הגיעני מכתב מהרב מוה' מענדל כהנא מזבארש שכתב שאירע אשה שמת בעלה והיא אלמת שאינה מדברת ומת בלא בנים והנה לא ראה כל דברי הנוב"י וכבר הארכתי בזה לעיל ובגוף הדין מבואר ביבמות דף ק"ה דחליצתן פסולה לפי שאינן באמר ואמרה ובדף ק"ו מבואר דאף בחרשת מעיקרא מתייבמת ולאו בת חליצה ורבה איתותב וכן קי"ל באהע"ז סי' קמ"ט סעיף י"ג וסי' קע"ב סי"א וגם מ"ש בדברי הח"ץ ז"ל דדעתו דבחליצה ל"צ לשמה הנה אני הבאתי ראיה ברורה שצריך לשמה ע"ש בהגהות שכתבתי על הח"ץ סימן א' ודו"ק. (ומצאתי אח"כ בשו"ת בית יוסף בסופו נדפס תשובות דודו מהר"י קארו ז"ל ושם האריך בענין חליצה ויבום איזה קודם ושם כתב דבסתם אף לא"ש כשר ע"ש ובזה דבריו נכונים וכמ"ש אך מה שהשיג שם בזה על הר"ת ל"ק לפמ"ש הב"ש סי' קע"ד דלאבא שאול בסתם אסור ובלא"ה במחכ"ת הרמה נפלאתי מאוד על כל דבריו שבדבר שפתים בא לדחות דברי ר"ת והרא"ש והעומדים בשיטתו דס"ל מצות חליצה קודמת וחשב להביא ראיות ובמח"כ וכי הוסיף דבר על מה שלא נזכר בראשונים העיני האנשים ינקר והי' לו לומר שכל הדחיות שדחו ר"ת והרא"ש יש ליישב ובדברים קלים כקורי עכביש יארוג על ה"ת והרא"ש ודעימייהו ולא עוד אלא שהוסיף עוד דאבא שאול לא ידע הסוד של יבום אתמהה ואם אבא שאול לא ידע מאין ידע הוא והמקובלים שהביא ואם כי בסודם לא בא נפשי ואין לי עסק בנסתרות מכל מקום הב"ש סי' קמ"ה כתב דבזהר פ' חקת מבואר דחליצה היא עיקר המצוה ומי ידע בקבלה יותר מהם ומ"ש ראיה מיהודה דאמר בא ויבם אשת אחיך וכו' ולא אמר לחלוץ הנה ל"מ להנימוק"י דאבא שאול ג"כ סובר שמה"ת מצות יבום קודם א"כ אין כאן ראי' כלל ואף לשיטת הסוברים דמה"ת הוא היא רק משום חשש שמא יפגע באיסור אשת אח ופשיטא דקודם מ"ת דלא נאסר אשת אח אף דהי' מקיימין מצות בני יעקב לא הוה רק כאיסור דרבנן כמ"ש הפוסקים ופשיטא דהעשה אף שהי' ג"כ עשה דרבנן מצות יבום עדיף וגם הרי למדו לכוין למצות יבום דוקא והקם זרע לאחיך וגם חזי מה עלתה בו שמת על שלא כוון לשם יבום ואדרבא משם ראיה לאבא שאול וע"כ חלילה לדחות דברי הפוסקים האלו ודו"ק והתימה עליו דהוא כתב ע"פ חכמת הקבלה דהעיקר המצוה היא מצות יבום לא חליצה ואבא שאול לא ידע הסוד ובזהר פרשת חקת הובא בב"ש סימן קמ"ה ס"ק ט' דמצוה בחליצה):