שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ג׳ סימן קס״ב (ו׳)

והנה בש"ק דברים ד' אב תרי"ז הגיעני שאלה מהרב מו' מאיר נ"י בהרב מזיקוב והנה שאלתו בעסק תקנת הקהל בצירוף הרב להשכיר המלח לאדם אחד וישלם להקהל והוא נצרך לצורך דבר גדול וקם אחד וצעק שפסקו חיותו בזה אי חוששין לו או לאו והנה מעלתו האריך בדברי המרדכי פ"ק דב"ב ותמה על הסמ"ע שנסתפק היכא דהוא מגדר מלתא אם יכולים לתקן היכא דאיכא רווחא להאי ופסידא להאי וע"ז תמה מעלתו שהרי במרדכי מבואר בהדיא כן דאל"כ דברי המהר"ם סתרי אהדדי ונסתייע מדברי המהרי"ק ותמהני שאחרי שבא להזדקק לזה למה לא ידע שדברי המהרי"ק דחויים בזה כמ"ש בשו"ת מהר"ם אלשקר סי' נ"ט ושם מבואר דהך דברי מהר"ם לא סתרי שמהר"ם מתחלה כתב אליבא דל"ק דר"ת ואח"כ הביא המרדכי שר"ת חזר בו וא"כ בתר חזרה כתב המהר"ם דאין יכולין לתקן וא"כ יכול להיות דלפי החזרה אף במגדר מלתא א"י לתקן וז"פ ושפיר נסתפק הסמ"ע ומכל מקום לענין דינא זה ודאי דכל דהוא למגדר מלתא ודאי יכולין לתקן אף היכא דאיכא פסידא להאי כמ"ש המהר"ם אלשיך באורך וגם המהריב"ל בח"א בהשמטות בסוף ספרו דף ע"א בדפוס אמשטרדם דמחזיק בכל עוז דברי המהרי"ק ומכל מקום מודה דכל שהוא למגדר מלתא יכולין לעשות אמנם מ"ש דגם כאן הוא מגדר מלתא תמהני דע"כ לא אמרינן במגדר מלתא רק היכא שגוף התקנה היא למגדר מלתא כמו בפרוזבול וכדומה אבל כאן גוף מה שלקחו המלח ונתנו לאיש אחד אינו מגדר מלתא ורק שהמעות יבא למגדר מלתא וזה אינו נקרא מגדר מלתא וכמ"ש ומ"מ תלוי במנהג כמ"ש הרמ"א בחו"מ סי' ב' ועיין רש"י סנהדרין דף ה' ע"א ד"ה שבט שכתבו משום הפקר ב"ד הפקר ושם בסתם מיירי אף דליכא סייג וזה סתירה למהר"י בן לב הנ"ל: