שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ג׳ סימן נ״ח (ה׳)

ובזה נלפענ"ד לבאר לשון הש"ס קידושין דף ב' וכסף מנ"ל גמר קיחה קיחה משדה עפרון כתיב הכא כי יקח איש אשה וכתיב התם נתתי כסף השדה קח ממני וקיחה אקרי קנין דכתיב השדה אשר קנה אברהם א"נ שדות בכסף יקנו והדבר תמוה כמ"ש התוס' דלא היה לו להאריך רק דכסף אקרי קנין דכתיב נתתי כסף השדה קח ממני וכתיב השדה אשר קנה אברהם א"נ שדות בכסף יקנו וגם הקשו דל"ד הך קיחה להך קיחה דקיחה דהכא קיימא אכסף של השדה וכאן קיימא אאשה. ולפמ"ש א"ש דק"ל להש"ס דבשלמא שדה ע"י הכסף קנהו לגמרי ונעשה שדה של הקונה וקונה גוף השדה אבל האשה אינו קונה רק המעשה ידי' ומה ענינו לשדה לזה אמר דבאמת שם ג"כ אינו עושה פעולה בגוף השדה רק דעיקר הקנין ע"י כסף שווי שנותן בעד השדה וה"נ אינו בגוף האשה רק שע"י הכסף מבחוץ נעשה הקנין וזה אומרו כתיב הכא כי יקח וכתיב התם נתתי כסף השדה והיינו דשם ע"י הכסף זוכה בהשדה וכאן ג"כ ע"י הכסף נקנית לו האשה למע"י ומצינו שנקרא קנין אף שאינו עושה בגוף השדה וה"ה כאן ומה בכך שאינה נקנית לו האשה לגופה הא בהשדה ג"כ אינו עושה קנין רק ע"י הכסף שווי נקנית לו וה"ה בזה וז"ב ומיושב קושית התוס' וגם דברי התוס' ד"ה א"נ יש ליישב בזה ועיין במהרש"א שם ואכ"מ. עכ"פ הדבר אינו מבורר אם בעכו"ם יקנה בפחות משו"פ כמ"ש דל"ד לשכירות בעירובין ובלא"ה נראה לפענ"ד דבר חדש דגם בעכו"ם לא מועיל פחות משו"פ דהנה כל הטעם דשכירות מעכו"ם בעירוב מועיל אף בפחות משו"פ משום דגבי עכו"ם דמקפיד על פחות משו"פ ונהרג עליו מקרי ממון כדאמרו בעירובין ס"ב. ולפ"ז נראה לפענ"ד לפמ"ש הר"ן בפ"ק דקדושין גבי עגל זה לפדיון ואמר לדידי שוה מהני וכתב הר"ן דאם מקדש בפחות משו"פ לא שייך לדידי שוה לי דבשלמא כשיש עליו תורת כסף שייך לומר לדידי שוה יותר אבל פחות משו"פ שאינו ממון לא שייך לומר לדידי שוה לי ע"ש ולפ"ז גם אנן נימא ניהו דהעכו"ם מקפיד אבל עכ"פ צריכין לבא מתורת לדידי שוה לי דבעצם אינו שוה כסף פחות משו"פ ושוב לא שייך לדידי שוה לי בזה דאינו יכול לתת שווי על דבר שאין לו שווי בעצם והא דשוכרין מעכו"ם לענין עירוב אף בפחות משו"פ היינו משום דשם רק ביטול רשות לבד א"כ אף למ"ד שכירות בריאה בעי מ"מ כיון דעיקר השכירות הוא רק לגבי עכו"ם לבד ולדידי' שוה אבל קנין שכולל ישראל ועכו"ם כיון דבישראל אינו קנין וצריך לומר לדידי שוה לי ל"ש לתת שווי על דבר שאינו בעצם. וזה נראה לפענ"ד מה שחידש הסמ"ע דכסף דשדה הוה כסף שווי והיינו להיפך ממ"ש למעלה דלפמ"ש י"ל דוקא אם הכסף הוא בתורת שווי א"כ לא כל הימנו לתת שם שווי על דבר שאינו שוה אבל אם הוא מתורת קנין א"צ להיות שווי בו רק שיהיה דבר חשוב א"כ כל שבעכו"ם הוה גם פחות משו"פ כסף א"כ יכול לומר לדידי שוה ולתת עליו תורת כסף קנין דעכ"פ קנין יכול להיות אף שאין לו שווי והרי קונין בכלים אף שאין בהם שו"פ ולכך חידש הסמ"ע דזה מתורת שווי ולכך צריך להיות תורת כסף פרוטה דוקא וז"ש דשדה עפרון הוה בתורת שווי והיינו דעפרון דעכו"ם הי' ע"כ מתורת שווי הוא דאל"כ היה קנין אף בפחות משו"פ וז"ב ופשוט. ועכ"פ י"ל דגם הסמ"ע מודה דהוא מתורת קנין ולכך מדמה קיחה קיחה והיינו כיון דאשה פחות משו"פ לא מקניא והיינו לפירש"י דהוא משום גנאי וא"כ גם בתורת קנין שוה לשדה עפרון דלא שייך לדידי שוה דאשינה מגניא נפשה ועכ"פ מזה מוכח דלא כשיטת התוס' שפירש דאשה לא מקניא בפחות משו"פ משום דגמר קיחה קיחה משדה עפרון ושם כתיב כסף. ולפמ"ש באמת בשדה עפרון היה ראוי להיות מועיל פחות משו"פ רק דהוה כסף שווי וכמ"ש בשני פנים וא"כ מה ענינו לאשה דהוא קנין ואף שהתוס' י"ל דס"ל דגם קנין כסף של אשה הוא שווי וכמ"ש הרא"ש והנימוק"י כמ"ש בגליון הסמ"ע שם מ"מ אינו דבר ברור שיאמרו דאשה לא מקניא נפשה וע"כ דהוא מתורת גנאי שמגניא לה כמ"ש רש"י ולפמ"ש יש לומר פרפרת נאה דלכך מגניא לה להתקדש בפחות משו"פ שכבר כתבתי דלכך אף בעכו"ם לא מועיל פחות משו"פ משום דלא שייך לדידי שוה לי בדבר שאין לו שווי בעצם ולפ"ז אם נימא דגם אשה הוה כסף שווי וא"כ צריכה לומר לדידי שוה לי על דבר שאין לו שווי בעצם וזה גנות גדול שכ"כ היא זילה עד ששוה לה דבר שאין שוה לו ואין לו שווי בעצם. ובזה מיושב קושית התוס' דהו"ל למפרך פשטה ידה וקבלה קידושין מאחר מאי וגם בנתי' דר"י דקפדי על תרקבא דדינרי מא"ל כדפריך על ב"ש ולפמ"ש אתי שפיר דבשלמא לענין דינר דשייך לדידי שוה לי א"כ שייך למפרך פשטה ידה וקבלה קידושין מא"ל והיינו הא יכולה לומר לדידי שוה לי וגם להיפך בנתי' דר"י מא"ל דאין אומרים לדידי שוה לי אבל פחות משו"פ דאינו שייך לדידי שוה לי א"כ גם בפשטה ידה לא שייך לומר לדידי שוה לי וגם בנתי' דר"י דקפדי לא שייך על זה דכל שהוא שו"פ שייך לב"ה לדידי שוה לי אף שקפדי מכל מקום כל שאומרים לדידי שוה לי מועיל ודוקא לב"ש דס"ל בדינר כל שהוא פחות מדינר א"י לומר לדידי שוה לי אף שיש לו שווי בעצם ע"כ צריך לבא מתורת שאינו שוה לה א"כ בנתי' דר"י מא"ל שגם דינר אין שוה להם אבל לב"ה כל שיש לו שיווי בעצם לא אכפת לן מה שמקפידים ודו"ק היטב כי הוא ענין נחמד רק שצריך ביקור בספרים כי כל הענין הלז כתבתי בכפר טריסקאוויטץ סמוך לדראביש כ"ד סיון ג' שלח וברצות ד' כאשר ישיבני לבית בשלום אנופף ידי שנית בל"נ: