והנה נסתפקתי ספק חדש לר"ל דס"ל עכו"ם בכסף וישראל במשיכה א"כ לפ"ז יהי' קונין מעכו"ם ומכ"ש להקנות לעכו"ם בפחות משו"פ דהרי ב"נ נהרג על פחות משו"פ וא"כ שוב מהראוי שיועיל אף בפחות משו"פ דכל הטעם דבעי שו"פ משום דפחות משו"פ לא נחשב ממון וזה לגבי ישראל מישראל אבל עכו"ם דנחשב לו ממון א"כ כל שקונין מאתו שוב שייך קנין אפילו פחות משו"פ דלגבי המוכר הוה כסף ומכ"ש להיפך להקנות לעכו"ם אף פחות משו"פ נחשב לגבי' ממון ואף דיש לדחות דאזלינן בקנין בתר קונה ומקנה וכל דלגבי אחד לא חשוב ממון לא שייך קנין וכעין דאמרו בקידושין דף זיי"ן שתי בנותיך לשני בני מי אזלינן בתר נותן ומקבל ע"ש ובתוס'. אמנם אחר העיון הדבר מפורש בעירובין דף ס"ב דשוכרין מעכו"ם אפילו בפחות משו"פ וכן קי"ל באו"ח סי' שפ"ב ס"ה ומטעם דנחשב ממון לגבי המשכיר וה"ה בזה ול"ד לקידושין דבקפידא דהמתקדשת תלוי והם מקפידים על פחות משו"פ דגנאי הוא להם וכדאמרו בקידושין ג' משא"כ בקנין כל דזה נתרצה למכור וחשוב ממון ממילא יכול הקונה לקנות ובפרט דיש כאן דעת אחרת מקנה וה"ה להיפך כל דשייך קנין לגבי הקונה ממילא גם המקנה רוצה להקנות לו בעד הדמים. אך אחר העיון נראה לפענ"ד דאין ראיה משם דהנה לפמ"ש הסמ"ע סי' ק"ץ דקנין דשדה הוא קנין שוי השדה ולא קנין והביא ראיה מהא דכתב גבי עפרון נתתי כסף השדה קח ממני והיינו כסף שווי לא כסף קנין והט"ז סי' ק"ץ חולק עליו וביארתי הדברים באורך בקונטרס הקנינים ואפס קצה מבואר בחבורי יד שאול הלכות עבדים לפ"ז נראה לפענ"ד דבשלמא כסף קנין יש לומר דבנכרי הוא בפחות משו"פ דלגבי דידיה חשוב ממון אבל כסף שווי פשיטא דפחות משו"פ לא חשיב שווי השדה ומטלטלין דניהו דמקפיד עליו הב"נ היינו משום דחזי לאצטרופי לשווי אבל בעצם אין בו שווי ולפ"ז גם בעכו"ם אם נימא דקנינו של עכו"ם אינו רק כסף שווי כמ"ש בחבורי שם א"כ שוב אינו רק מה ששוה השדה וגם במטלטלין ל"ש לגבי עכו"ם כסף קנין רק כסף שווי א"כ ל"ש פחות משו"פ דבשלמא אם הוא בתורת קנין שייך לומר דגם בפחות משו"פ שייך בו קנין לגבי עכו"ם דהוא דבר חשוב וכעין דאמרו גבי כלים דכיון דהוא חשוב ומסויים קונים בכלי אעפ"י שאין בו שו"פ והרשב"א נסתפק גם בקידושי אשה אי קונים בפחות משו"פ בכלים וה"ה בעכו"ם בכסף קונין דמקרי דבר חשוב אבל בכסף שווי ל"ש בו ולפ"ז זהו אם קונה ממנו או שוכר ממנו אבל לענין עירוב דשוכר ממנו הרשות לגבי שבת שלא יעכבנו רשות העכו"ם בזה לא שייך שווי דהא באמת אינו קונה ממנו ולא שוכר ממנו בפועל ממש רק שלא יעכבנו רשותו של עכו"ם שוכר ממנו הרשות א"כ לא שייך שווי בזה רק כסף קנין ולכך שוכרין אף בפחות משו"פ. ובזה מיושב היטב מה דק"ל היאך ילפינן קיחה קיחה משדה עפרון והא אשה בפחות משו"פ לא מקניא ולרש"י הטעם משום דמגניא לה ולהתוס' הוא משום דיליף משדה עפרון דכתיב ביה כסף ופחות משו"פ לא מקרי כסף כמ"ש התוס' בקידשין ג' ד"ה ואשה והרי בעפרון הי' מהראוי שיועיל גם פחות משו"פ והיא קושיא נפלאה. ולפמ"ש א"ש דשדה עפרון הי' כסף שווי וכסף שווי ודאי אינו בפחות משו"פ. הן אמת דהט"ז כתב לתמוה על הסמ"ע דהא קיחה דאשה היא כסף קנין ואיך נלמד משדה עפרון דהוה כסף שווי וכבר הארכתי בזה בקונטרס הקנינים וכעת חדשות אני מגיד דהנה גוף דברי הסמ"ע צ"ב למה לו לחדש זאת ומה נ"מ אם הוא כסף קנין או כסף שווי ולכאורה רציתי לומר דהל"מ אם הוא כסף קנין צריך ליתן זאת מלבד הכסף שנותן בעד השווי ואם אינו כסף קנין מנכהו בסך השווי וגם דהנ"מ אם הוא כסף קנין קונה אף שלא נתן כל השווי אבל כסף שווי צריך ליתן כל הכסף השווי אבל כסף שווי צריך ליתן כל הכסף השווי דז"א דזה באמת הכל לפי התנאי המדובר ביניהם אם יכול זאת בכסף השווי או לא וגם אם יזקוף השאר במלוה. וע"כ נראה דק"ל להסמ"ע מה טיבו של כסף לקנין בשלמא חזקה עושה בגוף הקרקע קנין וגם שטר הרי הוא כותב לו ומקנה לו זכות שהיה לו בשדה אבל כסף שאינו מקנה לו גוף הקרקע רק שבעד הכסף שמקבל נקנה לו הקרקע הרי הוה דומיא דחליפין שבעד ק"ס מקנה לו הקרקע ולכך חידש הסמ"ע דזה כסף שווי והיינו שאם מכר לו בעד פרוטה ע"כ שרצה לתת לו השדה בשו"פ ורצה להקנות לו בשו"פ ומזיק בנכסיו עכ"פ הוה כסף שווי והרי חליפין שוה בשוה דעת ר"ת דקונה מתורת כסף וא"כ ממילא היינו כסף אף שהוה כמו חליפין הא חליפין שוה בשוה הוה כסף וז"ב ולפ"ז באשה דלא שייך חליפין א"כ עיקר הכסף הוא מתורת קנין שפיר נלמד משדה עפרון אף דשם הוה כסף שווי מ"מ אטו כסף שווי לא הוה כסף קנין וגם הסמ"ע מודה דהוה קנין רק דקשיא לי' איך שייך קנין והא אינו בעצם הדבר וכמו חליפין יחשב דאינו בעצם הדבר ע"ז אמר כיון דהוא כסף שווי הו"ל חליפין דשווי הוא מתורת כסף ושפיר מועיל להיות קנין אף שאינו בגוף החפץ ולפ"ז קידושין דהוה ודאי מתורת קנין מועיל ועיקר נלמד משדה עפרון דאף שאינו עושה פעולה בגוף הדבר הנקנה דהיינו האשה הוה קנין. ויש להמתיק יותר דבאמת האשה אינה קנויה גופה לבעל רק למעשה ידי' ועיין חידושי רשב"א קידושין דף וא"ו ע"ש וא"כ דומה לקנין כסף של שדה דאף שהארץ לעולם עומדת ואינה נעתקת מרשות לרשות ואינו עושה שום פעולה להקנות לו גוף השדה על ידי פעולה שעושה בגוף השדה או שטר שמקנה לו הזכות ואפילו הכי נקנה בתורת כסף ה"ה בזה וז"ב מאד:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ג׳ סימן נ״ח (ד׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
