שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ג׳ סימן ה׳ (ג׳)

וראיתי לשעה"מ פ"א ממעשר שהביא בשם שיטה למהר"י בי רב על קידושין שהקשה בהא דמוקי הש"ס בטבלים שנפלו לו מבית אבי אמו כהן ופירש רש"י דהן שלו והיאך משכחת לה טבל דאם הוא של אבי אמו נמי מוציאין אותו מידו כדאמר כל דבר שבקדושה מוציאין מכהן לכהן ע"ש ולפענ"ד נראה הטעם דמוציאין הוא משום דלמא פשע ואכיל לה בטבלה דכיון דשלו הוא מימר אמר ל"צ לאפרשה וכמ"ש שם ולפ"ז זה כשכבר הפריש התרומות שייך לומר כן דדלמא פשע כיון דרואה שאוכל בעצמו ל"ל להפריש אבל כל שהם טבלים א"כ פשיטא דהי' יכול לפטור בחטה אחת עכ"פ האיסור טבל היה יכול לפטור והשאר יהיה שלו ובזה לא שייך דלמא פשע ואכיל בטבלה דהטבל כבר נתקן לכהן ול"מ לדעת התוס' רי"ד דחידש דהשאר הוא רק לצאת ידי נתינה וכמ"ש למעלה בשמו פשיטא דיכול לעשות כן אלא אף לפי מה שחלק המשנה למלך עליו בפ"ק ממתנות עניים עכ"פ בכהן בעצמו בודאי יכול לעשות כן דהא א"צ לקיים מצות נתינה רק מצות הפרשה בלבד להפקיע מאיסור טבל וא"כ המשנה דמיירי בטבלים ומה דקתני התרומות היינו משום דכמו שהורמו דמיין וא"כ פשיטא דיכול לקדש בו אשה. ובזה מיושב דברי המהרש"א שכתב בע"ב שם בהא דמוקי דפליגי בדשמואל דה"ה דהוה מצי לאוקמי המשנה בכה"ג דיכול לפטור כדשמואל ותמה הפ"י דבמתני' קתני תרומות וכל שכבר נתרמה א"י לפטור. ולפמ"ש אתי שפיר דמוקי בטבלים שנפלו לו מבית אבי אמו כהן והיה יכול לפטור בחטה אחת כדשמואל. אך עדיין יש לפקפק דאם נימא לאו כמו שהורמו דמיין שוב לא יוכל לפטור עצמו הישראל עכשיו בזה וע"כ דכמו שהורמו דמיין וכבר אוקמא בזה ול"ל דשמואל ועפ"י שם. וגם גוף הדבר שכתבתי ליישב קושית השיטה עדיין יש לפקפק דבמעשרות מאי איכא למימר וא"ל דהמעשרות מיירי לאחר שקנסו עזרא כדכתב רש"י בע"ב דאכתי יש לומר דמוציאין מכהן זה לכהן אחר ומטעם הנ"ל דלמא פשע וצ"ע בכל זה כי לא כתבתי רק לפלפולא בעלמא. והנה לכאורה היה נראה לי פירוש אחר בהא דמשני דפליגי בדשמואל דמר סבר דשמואל והי' יכול לפטור עצמו בחטה אחת. ובאמת לכאורה אין זו טענה דאיך נוכל לחייבו לשלם עבור זה שלא הי' עושה המצוה כתקנה ובודאי הי' נותן כשיעור חז"ל. ולפענ"ד היה נראה דבאמת כל הא דפטור הגנב הוא משום דהו"ל ממון שאין לו תובעין וכמו בכל מזיק מתנות כהונה דפטור וכמ"ש רש"י לפרש הא דאוקמא דפליגי בטובת הנאה ממון דלמ"ד טובת הנאה אינה ממון הו"ל ממון שאין לו תובעין. ולכאורה יש לומר דבשלמא מתנות כהונה דאינו רק הנתינה לכהנים ואינו טובל שפיר דמזיק מתנות כהונה פטור אבל כל שטובל וקדושה יש בו ואסור לזרים כשנתרם א"כ ל"מ מזיק מתנות כהונה דאינו מתנות כהונה בלבד רק דכל שלא נתרם הוא טבל כלו ובזה נתקן אך כיון דחטה אחת פוטרת את הכרי א"כ לענין איסור די בחטה אחת ומה שהוא יותר הוא רק לענין שיהיה כדי נתינה לכהן כן לשיטת התוס' רי"ד דמדאורייתא היא צריך שיעור נתינה כן לשיטת כל הפוסקים עכ"פ מדרבנן צריך נתינה אבל לענין (טבל) חטה אחת פוטרת ושוב הו"ל מזיק מתנות כהונה דפטור: