לפענ"ד כיון דיכול להגבות השטרות שיש לו על אחרים בחובו כמבואר סימן ק"א סעיף ה' א"כ א"צ לשלם לו דיכול לומר טול השטר בחובך ואף להפוסקים החולקים בכה"ג שנתן לו במשכון לא שייך הטעמים שלו שירא שמא יתקלקל וכדומה דהרי חזינן שקבלו במשכון וא"כ כל שאינו מחזיר לו שטרו פטור מחובו ועיין ב"מ דף פ"ב דאם הלוהו בשער והניח לו המשכון ד"ה אבד המשכון אבד מעותיו וע"ש ברש"י ותוס' וכאן מסתמא נתן לו שטר וגם השולדשיין א"כ פשיטא דאבד המשכון אבד מעותיו ואף דשטרות אמעטו מדין שומרין היינו בסתם שטרות אבל כאן כיון דיכול לגבות בחובו והרי המלוה סמך ע"ז א"כ פשיטא דחייב ופשיעה ג"כ מקרי כמ"ש מעלתו ויש לי להאריך אבל כעת עליתי מן הרחצה ולא אוכל לעיין הרבה דברי הצעיר יוסף שאול הלוי נאטהנזאהן:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ג׳ סימן מ״ז (ד׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.