שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ג׳ סימן מ״ד (ד׳)

ובזה מיושב היטב מ"ש הש"ך בסימן מ"ו בשם רבינו ירוחם שהביא התוספתא דאם החתומים על השטר אומרים זה כת"י ושנים אחרים אומרים אין זה כת"י צריכין להביא קיום אחר ותמה בתומים דמה מועיל לקיום אחר הא תרי כמאה והיא תימה רבה. ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת התוס' הקשו בב"ק דף ע"ב דבתרי ותרי בהכחשה יהי' נאמנים האחרונים במיגו דאי בעי פסלו בגזלנותא וכתב הרמב"ן בב"ב דף ל"א הנ"ל דעדים צריכין להיות נאמנים בדיבור ולא מפי (מיגו) דעפ"י שנים עדים יקום דבר כתיב ולפ"ז זהו כשמעידים על דבר אבל לא כשמקיימין דבר ולפ"ז היה נראה לי דגם חצי דבר מועיל בזה דל"ש דבר ולא חצי דבר בזה ודו"ק היטב כי הוא דבר חדש וצריך ביקור בכמה מקומות ומצאתי בתומים סי' מ"ו ס"ק כ' שנסתפק אי צריך בקיום שלא יהיה חצי דבר ע"ש והנראה לפענ"ד כתבתי. והנה בהא דאמרו בגיטין דף ע"א עדות קאמרת שאני עדות דרחמנא אמר מפיהם ולא מפי כתבם וכתב רש"י ולא מפי כתבם יעידו בב"ד דל"ד לשטר שחתמוהו ביומו דההיא אורחי' להכי והדברים סתומים ומשולל ביאור דמה ענין שחתמוהו ביומו והיה לו לומר דל"ד לשטר דאורחיה בהכי ובכל הנוסחאות שלפנינו ברש"י כתב שחתמוהו ביומו. ולפענ"ד נראה דכוונת רש"י דהנה באמת הא דמועיל שטר ולא מקרי מפי כתבם הוא משום דכל שהוה מדעת המתחייב לא מקרי מפי כתבם כמ"ש הרז"ה ורש"י והרמב"ן כתב דנכתב בדרך נוסח שטר והוה כנחקרה עדותו בב"ד. ולפ"ז נראה לי דבר חדש דלפמ"ש הרמב"ן והר"ן סוף המגרש גבי ר"א דס"ל ע"מ כרתי דכל שאין כותבין שעות לא נקנה רק מסוף היום ע"ש א"כ באותו יום שחתמו לא נקנה עדיין א"כ שוב לא מקרי מדעת המתחייב דעדיין לא נתחייב וגם לא שייך כנחקרה עדותן בב"ד דהא יכול עדיין לחזור בו וא"כ שוב הוה מפי כתבם וע"ז כתב רש"י דל"ד לשטר שחתמוהו ביומו כיון דאורחי' להכי א"כ שוב הוה שם שטר עליו ולא מקרי מפי כתבם כנלפע"ד ברור: