שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ג׳ סימן מ״ב (ד׳)

והנה בענין רביעית דם יש בזה מבוכה בדברי רבינו בפרק ג' מטומאת המת הלכה ג' כתב שרביעית דם אינה דין תורה והדבר תמוה כמו שתמה הראב"ד דלענין אהל מקרא מלא הוא ועל כל נפשות מת לא יבא ומ"ש הרב בעל כ"מ דרבינו סובר דאסמכתא בעלמא הוא בגליון הרמב"ם שם תמהתי דבחולין דף ע"ב אמרו ור"י האי מבעיא לי' לרביעית דם שנאמר הנוגע במת בנפש וכו' ואידך וכו' הרי מפורש דהוא מקרא מלא לא אסמכתא דאל"כ לא שייך להקשות ואידך וא"ל דשם לענין מגע שהרי רבינו כאן כלל דין מגע ומשא ואהל ביחד וגם מדברי רבינו הראב"ד יראה דמגע ומשא קיל מאהל ועוד שהרי בסנהדרין דף ד' פליגי ר"מ ור"ע לענין נפשות אי תרתי משמע או חדא ופליגי אי יש אם למקרא או למסורת עכ"פ דין תורה יש לו ועוד קשה לי דא"כ היאך יפרנס רבינו הא דאמרו בב"ק דם תבוסה דרבנן ומשמע דדם הנפש גמור הוא מן התורה וכ"כ רבינו בעצמו בפ"ב הלכה י"ב י"ג ועכ"מ שם וע"כ נראה דרבינו רוח אחרת אתו בזה דבאמת גם רבינו מודה דיש לו טומאה מן התורה כמו שנראה מכל המקומות ורק רבינו לשיטתו שכתב בשרשיו שאינו מונה בחשבון המצות מה שנלמד מהיקש וי"ג מדות מה שלא בא בפירוש מן התורה ועיין ה"ה פ"א מאישות לענין קידושי כסף שבאמת יש לו כל דיני קידושין ונסקל על ידי זה ומכל מקום נקרא אצלו ד"ס וכן נבלת עוף טהור נמנה אצלו בכלל דברי סופרים בהקדמתו לטהרות וכמ"ש המהר"י דילאון בשם בעל זהר הרקיע באורך ע"ש בשורש ב' ומעתה ה"ה בזה רבינו סובר דכיון דאין הנזיר מגלח על רביעית דם ע"כ שהטומאה אינו בכלל טומאת התורה ולא נמנה במנין הדיני תורה אבל באמת לענין חיוב ועונש יש לו כל חיוב טומאה כמו טומאות המפורשות בתורה וז"ש דאינן דין תורה והיינו שאינו מפורש בתורה דבאמת לנפש י"ל כל הנפש ואף שבא בקבלה שקאי על רביעית דם אבל דין תורה אין לו וזה לדעתי דבר ברור: