שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ג׳ סימן מ״ב

נתתי לבי לתת עין ע"ד אשר היה פה עירינו בשנת תקצ"ט יצאה האש ר"ל וליהטה איזה בתים ורבים מאנשים ונשים אשר בעוה"ר ליהטה האש בבתיהם ורצו להציל ולא יכלו לצאת מהבית חוצה ונשארו שמה והנה בשנה זו שנת תר"א לקחו אדוני העיר הבתים לפנות הבתים והיסודות לעשותו מישור ולהיות מעבר ר"ה והנה חפרו ומצאו איזה עצמות הראש עם קצת לבוש וקצת רגל עם המנעל וגם אז בשנת תקצ"ט מצאו הרבה עצמות וקברום בביה"ק והנה עתה יש לדון אם יוכלו הכהנים לדרוך ולהלך ע"פ המישור הלז והנה יש לדון על כמה ענינים ואמרתי לחרות על הספר למען יהי למשמרת. א' מחמת חשש רביעית דם שנשפך שם ונבלע בקרקע ב' מחמת רקב. ג' מחמת חשש רובע עצמות. ד' מחמת עצם כשעורה. והנה לפענ"ד יש למצוא תרופה ולהתיר לכהנים וזה החלי בעזרת ד' צורי וגואלי. והנה משום רקב אין כאן בית מיחוש דהיו כאן נקברים רבים וגם נקברו בכסותם וגם הרוג אין לו רקב כמבואר בנזיר דף נ"א וברמב"ם פ"ג מטומאת המת הלכה ד' ה'. הן אמת שראיתי בנדה דף כ"ז שאמרו שם ולא אמרו רקב אלא למת בלבד למעוטי הרוג דלא ופירש"י לפי שחסר שיצא דמו וקי"ל במס' נזיר מת שחסר אין לו רקב ולפ"ז משמע דוקא בהרוג בודאי שראינו שחסר דמו בשעה שנקבר ועיין בתוס' שם ד"ה למעוטי וא"כ כאן אטו ראינו שיצא דמו דלמא נפל כלו ונקבר כלו בארץ ואם כן מהראוי שיהי' טמא מספק ועיקר אנו דנין על שעת שנקבר כמ"ש התוס' שם. אך באמת כאן ל"צ לטעם זה שהרי נקברו בכסותם ונקברו שנים כא' כפי שנודע לנו שבעונינו נפקד ממנו איש ואשתו וכן חסר להבדיל א"י גוי וגם מה שלא נודע בבירור וגם נקברו בכסותם דהרי ממה שהוציאו אחר כך איזה עצמות העידו אנשים שעמדו עליו שראו קצת כסות וגם מנעל על הרגל ובכה"ג לא שייך דין רקב באופן שמחמת רקב אין חשש והנה בפ"ב מטומאת המת הלכה ח' ט' מבואר דאם אין רוב מנין או רוב בנין ולא שדרה שלימה ולא גלגלת שלימה אם היה בהם רובע הקב הרי אלו מטמאים כמת במגע ובמשא ובאהל היה פחות מרובע אפילו עצם כשעורה מטמא במגע ובמשא ואינו מטמא באהל. והנה בנ"ד אחר שחפרו ולא ראו רוב בנין ולא רוב מנין לא נשאר לנו חשש רק שמא יש עוד רובע עצמות ואף אם נימא דרוב הקב עצמות היו ניכרין ונראין מ"מ עכ"פ אף עצם כשעורה מטמא במגע ובמשא עכ"פ. וגם יש להסתפק אם יש בו עצם אחד שיש בו רובע שמטמא במגע ובמשא כמ"ש רבינו הלכה יו"ד שם אמנם על כל אלו הספיקות לכאורה היה מקום בנ"ד להקל דכיון דעתה לקחו אדוני העיר את הבתים הכל אשר לכל להיות שלהם ועשאוהו רה"ר להיות מעבר לרבים וכיון שכן הו"ל ספק טומאה בר"ה דטהור ואף דמתחלה נפל הספק כשהיה רה"י אפ"ה כל שכעת נעשה ר"ה יש לו דין ספק בר"ה דטהור וכמבואר במשנה א' פ"ו דטהרות וכן קי"ל כמ"ש הרמב"ם פ"כ מאה"ט הלכה יו"ד ע"ש ולפ"ז שוב אין חשש כלל. אמנם אחר העיון עדיין יש לעיין בזה דע"כ לא מטהרין ספק טומאה בר"ה רק בלא אתחזיק טומאה אף שלא אתחזיק ג"כ טהרה הוה ספק ברה"ר דספיקו להקל אבל כל שאתחזיק טומאה פשיטא דגם בר"ה ספיקו טמא דאזלינן בתר חזקה בכ"מ ובאמת אם כי ברמב"ם פט"ז וי"ז וי"ח מאה"ט בדיני ספק טומאה בר"ה לא ביאר זאת אבל מכל מקום יש לומר דהדין דין אמת שהרי ספק טומאה בר"ה מסוטה גמרינן לה ושם ג"כ לא אתחזיק טומאה ודאי ואדרבא יש לה חזקה של טומאה ודאית כמ"ש התוס' בנדה דף ב' ד"ה והלל באורך דבר"ה טהור אף שאין לו חזקת טהרה וכ"כ בחולין דף ט' דמשמע שם בהדיא דטמא ועיין בנזיר דף נ"ז ובתוס' שם ובסוטה דף מ"ח ובתוס' שם ותמצא שבכה"ג שאתחזיק איסור דספק טומאה בר"ה טמא ואף דרבינו נתן טעם בפט"ז מאה"ט שלכך ספק טומאה בר"ה טהור דציבור טומאה ודאית נדחית מפניהם מכ"ש ספק טומאה והוא מהירושלמי ומהתוס' דטהרות הובא בתוס' סוטה דף כ"ח פ"ב אבל פשיטא דלא לגמרי דמי לציבור שנדחית מפניהם ועיין בתוי"ט פ"ד דטהרות ובשו"ת מהרי"ט בחלק יו"ד בכללי הספיקות ובפר"ח יו"ד סי' ק"י בכללי הספיקות ותדע שהרי בטומאה ודאית לא מכשר ברה"ר רק בספק טומאה וכיון שאתחזיק טומאה הו"ל כודאי טומאה שבכ"מ אנו הולכין אחר חזקה וז"ב ולפ"ז כאן דאתחזק טומאה בודאי שהרי ידענו שכאן נמצאו וכאן היו נפשות מתים אשר נשארו באש להט ולא יכלו לצאת ותהי שמה קבורתם והרי מצאו הרבה עצמות אדם עם קצת כסות ומנעל וא"כ לא מועיל ספק טומאה בר"ה ויש כאן ספק טומאה ואתחזיק טומאה. ולכאורה רציתי לחתור היבשה ולומר דכיון דבעת השריפה ר"ל ביום ויומים אח"כ חפשו ולקטו הרבה עצמות וגם כעת מצאו הרבה עצמות א"כ נימא במה שהוציאו הוציאו ולא נשאר עוד וא"כ כעת לא אתחזק טומאה כלל שכבר נסתלק החזקה ושוב הו"ל ספק טומאה בר"ה דספיקו טהור. אמנם זה אינו דהרי בנדה דף ס"א מבואר במשנה דר"מ אומר כל דבר שהיה בחזקת טומאה לעולם היא בטומאתו עד שיוודע לך הטומאה היכן הוא ואף לחכמים דפליגי עליו וכוותייהו קי"ל גם הם לא התירו רק עד שיבדוק עד שמגיע לסלע או לקרקע בתולה ואם לא מצא תולין בעורב ובעכבר אבל כאן שלא בדקו עד קרקע בתולה ממילא הוא בחזקת טומאה הראשונה עד שיתברר לך שנסתלק הטומאה ומטעם זה אין לדמותו למה שנחלקו רשב"ג ורבנן ואף בפלוגתא דרבי ורשב"ג גופא יש בזה מבוכה רבה: