שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ג׳ סימן מ״א (ו׳)

והנה נשוב למה שהתחלנו הלא מראש הנה אמרתי לכאורה ראיה לדברי המ"א דאסור להשהותו ונרחיב הדיבור בזה והנה בחידושי כתבתי בהא דקאמר ריה"ג תמה על עצמך איך חמץ אסור כל שבעה והלשון תמה על עצמך היא תמוה ועפ"י. ואמרתי בזה דהנה לכאורה יש לומר דהתמי' הוא דבאמת שני דברים אינן ברשותו של אדם ועשאן הכתוב כאלו הן ברשותו והיינו דכיון דאסור בהנאה אינו ברשותו ואמאי יעבור עליו על ב"י וכבר הרגישו בזה כל המחברים אך לשון תמה על עצמך תמוה דלמה תמה דוקא על ר"ש. והנה היניק וחכים כבר תליסר שנין כמר אברהם נכד דו"ז הגאון בעל ים התלמוד זצ"ל אמר לפרש דהנה ר"י ס"ל דאין ביעור חמץ אלא שריפה ול"מ פירור וזורה לרוח והיינו משום דלמד מנותר ולפ"ז אין שום חידוש כלל דניהו דאינו ברשותו מכל מקום עובר על ב"י דצריך לבערו מן העולם כמו נותר ולא עדיף מה שא"ב ממה שזורר ומפרר לרוח ואפ"ה ל"מ וא"כ אין קושיא כלל אבל על ר"ש מקשה שפיר תמה על עצמך דלדידך דלא ס"ל כר"י וא"צ שריפה א"כ למה יהי' אסור והא לפ"ז שוב הוה א"ב ודבריו נעימים שחידש בשכלו הזך אף כי לא ביאר הדברים כ"כ אמרתי להעתיק לזכרון ואני אמרתי בזה דלכאורה לר"ש דס"ל דבר הגורם לממון כממון דמי וס"ל דלאחר הפסח מותר החמץ שוב הו"ל דבר הגורם לממון וכעין דאמרו בחמץ של הקדש בפסחים דף כ"ט וה"ה בזה משום דהוה ברשותו ובפרט בחמץ דהתורה אמרה לא ימצא וכדאמרו בדף וא"ו וא"כ שוב אינו חידוש כלל. אך זה אינו דלא שייך לומר דהוה דבר הגורם לממון דלאחר הפסח מותר דהא אסור להשהות עד לאחר הפסח ומצוה להשביתו וא"כ איך יהי' נשאר עד לאח"פ ול"ד להקדש דאינו עובר על ב"י ואינו מצוה להשביתו משא"כ בחמץ של הדיוט. ותדע שכן הוא דאל"כ בלא"ה יקשה לשיטת הפוסקים דאיסור הנאה מקרי שלו ועיין ריטב"א בחידושיו לסוכה דף ל"ה שנחלקו בזה הראב"ד וריטב"א וא"כ למה קרי לי' א"ב וע"כ צ"ל דכאן שאני ומצוה להשביתו וא"כ ה"ה לענין גורם לממון דלא מקרי וכ"ש הוא לענין גורם לממון וז"ב. אמנם עדיין קשה דהא המשהה חמץ כדי לבערו אינו עובר עליו וא"כ עדיין מקרי דבר הגורם לממון. אך זה אינו דעכ"פ מוכרח לבערו בסוף השבעה וא"כ שוב אינו גורם לממון וז"ש תמה על עצמך היאך חמץ אסור בהנאה כל ז' דא"כ אינו שוה כלום דבשלמא אם היה מותר בתוך שבעה היה מקרי ברשותו וכיון דאסור כל שבעה ולאחר שבעה מוכרח הוא לבערו דאל"כ עובר עליו איך מקרי ברשותו וז"ש תמה על עצמך איך חמץ אסור בהנאה כל שבעה היינו דאף לדידך לשיטתך קשה זאת ודוק היטב כי נחמד הוא: