שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ג׳ סימן קס״ב (ה׳)

והנה בשנת תרי"ז א' ויחי הגיעני מכתב מהרב מוה' איסר יהודא ראב"ד ומ"ץ דק' בריסק בהגיע תשובתי כתב ליישב קושיתי על המהרי"ק ומהריב"ל דמה שהקשיתי מהך דב"ב קע"א הנ"ל דשם הוה דבר הגון שלא יפסיד המלוה והוא תימא דהא דבר הגון בעינן לכ"ע דאל"כ לא מצו הב"ד להפקיר וכמ"ש במרדכי פ"ג דקידושין דלא מצו מפקרי כ"א כשיש להם טעם אבל המהרי"ק ומהריב"ל ס"ל דצריך דוקא שיהי' מגדר מלתא וא"כ כל שאינו מגדר מלתא ודבר מצוה לא שייך הפקר ב"ד הפקר ומ"ש ליישב הדקדוק ברשב"ם שהקשיתי עפ"י דברי המק"ח סי' תמ"ח יפה כוון וגם אני כתבתי כן בתשובתי גם מ"ש על מ"ש ראיה מרש"י יבמות פ"ט וע"ז כתב דהעלמתי עין מדברי רש"י גיטין דף ל"ו שכתב משום מגדר מלתא תמהני דשם שייך משום מגדר מלתא אבל בהך דיבמות לא שייך מגדר מלתא ולמה יהי' הפקר ב"ד וע"כ דל"צ מגדר מלתא. והנה בחורף הלז בחדש שבט הגיעני מכתב ושם נכתב דברי המערערים שערערו מתשובת הרשב"א ח"א סי' תשפ"א והנה לפי שאז נתקבלתי לאב"ד פה"ק לבוב לא יכולתי לעיין כי הייתי מוטרד מאוד בהוראה ובד"מ וגם הדרשה שדרשתי בשבת פרשת משפטים כ"ז שבט פ' שקלים וביום א' תרומה נתתי לבי ע"ז וראיתי כי כל דבריהם אין בו ממש והם הבינו כי הרשב"א מיירי בקהל אחד אם יכולין להחרים זה את זה אבל א"כ הי' הדבר תמוה מאד דהרי באמת יכולין לכוף בני העיר זה את זה ואף במידי דאיכא רווחא להאי ופסידא להאי נחלקו הפוסקים ואף להחולקים זה דוקא במה דאיכא שינוי ממה שהיה אבל לתקן תקנה רשאים כמבואר ברמ"א בחו"מ סי' ב'. אמנם באמת דברי הרשב"א האלו חסרים בסוף כאשר יראה המעיין אמנם גם בתחלה חסרים ויגעתי ומצאתי בשו"ת מהר"ם אלשיך ז"ל סי' כ"ט ושם מוזכרים דברי הרשב"א בכת"י ושם נמצאו כל הדברים בשלימות ושם מיירי הרשב"א אם יש רשות בעיר שיש בה קהלות חלוקות עד"מ אמשטרדם יש בה אשכנזים וספרדיים וכדומה וגם עד"מ יש עיירות הכפופות להעיר הגדולה עד"מ עיר קרייז שכל העיירות שייכים לזה וע"ז כתב הרשב"א כי אין בכח קהל אחד שיגזרו על קהל אחרת אבל בני העיר יכולין לתקן זה ע"ז וע"כ מ"ש בשו"ת הרשב"א סי' תשפ"א שאלה אם יכולים להחרים הקהל שלא בפני היחידים זה טעות מהמעתיק שהבין דהרשב"א כתב כן בקהל אחת שלא בפני היחידים אבל זה אינו דהרשב"א מיירי מקהלה אחת על קהלה אחרת אבל בבני קהל אחת פשיטא שיכולין לתקן תקנה עפ"י טובי העיר והנכבדים בכל מה שירצו ובפרט שהיתה עפ"י הרב הגאון המנוח ז"ל ואין להשיב ודו"ק. שוב ראיתי בשו"ת מהר"ם אלשיך ז"ל הנ"ל בסופו ושם ביאר בהדיא דברי הרשב"א וכוונתו דוקא בבני העיר זו על בני עיר אחרת אבל בעיר אחת כ"ע מודים דיכולים לכוף הרבים להמיעוט ואף דלפמ"ש דהרשב"א מיירי בקהלות חלוקות כגון ספרדיים אשכנזים פארטגעזין וכדומה דהם חלוקים במסים וארנוניות וכדומה ובכמה דינים מחולקים א"כ יש לומר דאף בעיר אחת הדין כן אבל עכ"פ בנ"ד פשיטא דהרבים מבני עיר וזט"ה יכולין לכוף המועטים וכמ"ש וב"ה שהנחני בדרך האמת: