והנה בשנת תרי"ז י"ב כסלו ג' וישלח שאל אותי תלמידי הרבני המופלג מוה' ניסן זיס ני' במה שהתוס' בחולין דף יו"ד ד"ה ודלמא הניחו לבסוף בצ"ע דמ"ש ממקוה ע"ז אמר התוס' בדף י"א שם ד"ה פרה אדומה כתבו די"ל דאיכא חזקה אחרת כנגדה דהעמד טמא על חזקתו ולמה לא נימא ג"כ דהעמד הפרה בחזקת כשרות ונשבוק חזקת טומאה של זה. ולא הבינותי כלל הדמיון וגם הא באמת בלא"ה צ"ע דמה מקשו התוס' ניזל בתר חזקה הא להס"ד דלא אזלינן בתר רובא מכ"ש דלא אזלינן בתר חזקה וכתבו המפרשים דהכי מקשו דכשיש חזקה ורובא אזלינן בתרי' ולפ"ז כל שיש חזקה כנגדו שוב לא אזלינן בתר רובא ומכ"ש בתר חזקה וא"ל בצירוף החזקה דז"א דהא באמת לא מצטרף דנגד חזקת פרה יש חזקת טמא כנגדו ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ג׳ סימן ל״ט (ט׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.