שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ג׳ סימן ל״ט (ו׳)

והנה במ"ש למעלה כדברת התוס' בד"ה ודלמא נראה לי כעת ליישב בפשיטות דהנה לכאורה קשה לי היאך מוכיח הש"ס דאזלינן בתר חזקה דלמא אדנפיק ואתי בציר לי' שיעורא ומאי מוכיח הא ע"א נאמן בספק טומאה בר"ה כמ"ש השב שמעתא שמעתא וא"ו פכ"ג להוכיח כן וא"כ הא ע"א נאמן באיסורין וא"כ נאמין להאיש המנוגע בעצמו אם יאמר דלא חסר ואתאי או להיפך היכא דיאמר דחסר ואתאי. אך באמת זה אינו דע"כ לא נאמן הע"א בספק טומאה רק היכא דלא אתחזיק וספק טומאה טמא אף באתחזיק טהרה ובזה ע"א נאמן אבל במקום דאתחזיק טומאה פשיטא דאין ע"א נאמן נגד החזקה כמ"ש הפוסקים ועיין ביו"ד סי' קכ"ז וא"כ שפיר הוכיחו דאזלינן בתר חזקה דאל"כ ניחוש שמא חסר ואתאי וע"א לא נאמן בזה. ובזה מיושב קושית התוס' שהקשו משום דלמא ספק טומאה ברה"י טמא. ולפמ"ש אתי שפיר דאם לא אזלינן בתר חזקה שוב הוא עצמו נאמן דלא שייך חזקה וע"כ דאזלינן בתר חזקה ולכך טמא מספק ואין ע"א נאמן נגד החזקה ובאמת טמא מכח דאזלינן בתר חזקה. ובזה מיושב קושית התוס' השניה דנוקי בחזקת טהרה ולפמ"ש אתי שפיר דאחר דאזלינן בתר חזקה שוב הו"ל ספק טומאה ברה"י וכמ"ש ודו"ק. ויש לפקפק קצת בזה וצ"ע עוד כי עדיין יקשה דמנ"ל להש"ס דאזלינן בתר חזקה והא דל"ח דלמא אדנפיק ואתי בציר לי' שיעורא הוא משום דהמנוגע אומר שלא נחסר ואם היה אמר שנחסר באמת היה נאמן דבאמת לא אזלינן בתר חזקה. וצ"ל דהש"ס מוכיח דא"כ למה לא כתבה התורה דאם אומר שנחסר דמהמנינן ליה ובפרט כיון דבאמת ילפותא דש"ס הוא על הקרא דמנ"ל חזקה מקרא אבל ודאי דידעינן חזקה מהלמ"מ כמ"ש הקדמונים ואכ"מ וכמ"ש לעיל בשמם וא"כ כיון דבאמת אזלינן בתר חזקה ואין העד נאמן שפיר מקשה דלמא אדנפיק ואתי בציר שיעורא וע"כ דאזלינן בתר חזקה ואין ע"א נאמן נגד החזקה וז"ב. ומעתה מיושב קושית התוס' דשפיר מוכח מקרא דאזלינן בתר חזקה דא"ל משום ספק טומאה דא"כ מהראוי להאמין הע"א וכמ"ש ודו"ק היטב כי הוא נכון מאד: