שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ג׳ סימן ל״ו (ח׳)

והנה ע"ד קושית הבית יעקב סי' פ' האמור מראש אמרתי בשנת תרכ"ג בלמדי במסכת שבת בדף נ"ה דקדקתי על הא דאמרו כל היוצא למלחמת בית דוד ולמה נקרא מלחמת ב"ד והרי שם הי' בעוד שאול קיים וגם אז לא הי' כן שהרי ואת ערובתם תקח הי' בתוך המלחמה וא"כ למה קראו מלחמת בית דוד. ואמרתי דהנה באמת קשה למה הי' נותנין גט כל היוצא והלא שומר מצוה לא ידע דבר רע וכמ"ש המהרלב"ח לענין קטלנית ואף שגם במלחמה הי' קורין מי האיש הירא ורך הלבב היינו המתיירא מפני עבירות שבידו כדאמרו בסוטה מ"ד ואני הוספתי דכל שהוא מפחד וע"כ דחטאה הוא כדכתיב פחדו בציון חטאים ועיין ברכות נ"ח ובגיטין נ"ה ע"ב ובתוס' שם ואינו בעל בטחון חזק לכך כל שמתיירא ילך וישוב לביתו ותלה הכתוב באלו וא"כ למה כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות והלא מלחמת ד' נלחם. אך נראה דהרי אמרו בסוטה שם דמלחמת בית דוד נקרא מלחמת רשות לכך הי' כותב גט כריתות. ובזה אמרתי דבר נחמד דלכך בימי משה ג"כ הי' כותבין ג"כ כמ"ש הבעל הטורים על התורה שם ויליף מן ועבר לכם כל חלוץ וכתיב חלוץ הנעל והיינו כדי שלא תזקק ליבום וחליצה והיינו דזה כתוב בבני גד ובני ראובן דהם כבר בחרו להם בנחלת סיחון ועוג רק שמשה רבינו אמר להם למה תניאון וא"כ זה לא הוה לכבש רק כדי שלא ימנעו בני ישראל ויהיו מתיראים לכך אמר להם ועבר לכם כל חלוץ היינו שאתם צריכים לתת גט כריתות שאתם אינם הולכים לכבוש ובזה מיושב היטב קושיות הב"י הנ"ל דבקידושין דיליף מהך קרא פן ימות במלחמה וזה הי' מלחמת מצוה כדאמרו בסוטה שם שוב לא הי' נותנין גט כלל דהא הוה שומר מצוה ובזה יש לומר דבימי שאול דהוא למעוטי נכרים דלא ליתי עלייהו ונסתפקו שם אי הוה מצוה או רשות והנה בתחלה הי' נאספים הפלשתים וא"כ אפשר דחשב ישי ובניו דהוה דבר מצוה ולא נתנו גט אבל אח"כ בעת שאמר גלית בחרו לכם אחד וא"כ לא חשיב דבר מצוה כ"כ דלא פחדו מהנכרים לכך אמר ואת ערובתם תקח. ויתכן יותר דבני ישי הי' פוחדין מעבירות שבידם כדכתיב גם בזה לא בחר ד' וכדדרשו חז"ל שהי' כעסנים ולכך אמר ישי ואת ערובתם תקח ומה שאורי' לא גרש מקודם רק בתוך המלחמה כבר פרשתי במקום אחר שהרי ב"ש לא היתה אז בת שש ולא יכלה לקבל גט רק בתוך המלחמה כמ"ש הפני יהושיע בהקדמתו לסדר נשים ע"ש באורך ודו"ק היטב כי הוא ענין נכבד. עוד יש לי לומר במה דלקח ערובתם אח"כ משום דחשב שיצאו בספר ע"י הכרזת המשוח המלחמה וכאשר לא שבו שלח לקחת ערובתם. והנה במה שאמרו שאורי' מורד במלכות ופירשו התוס' משום שא"ל דוד לשוב לביתו ולכאורה אוריה טעה וחשב שבא דוד על אשת איש ונאסרה עליו ויהי' אסור לו לשוב לביתו. אמנם נראה דבאמת דוד חשב שמסתמא נתן גט לאשתו בטרם צאתו למלחמה אבל אורי' לא נתן אז כי היתה פחותה מבת שש ואח"כ שלח והנה אוריה ידע ששלח גט לכך לא שב לביתו שהי' צריך לקדש שנית ודוד רצה שישוב לביתו ולקדשה שנית וע"כ הי' מורד במלכות ודו"ק היטב. ובמ"ש למעלה בהך דיוצא למלחמת בית דוד בזה לא הי' כהן מכריז עיין במרדכי ס"פ מי שאחזו ומ"ש בברכי יוסף באהע"ז סי' וא"ו סק"ו ולפמ"ש יש לדחות ראית המרדכי ודו"ק: