שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ג׳ סימן ל״ד (ז׳)

והנה בהא דעבד אין לו חייס שאל אותי החריף מוה' מרדכי מיזיש נ"י בהא דאמרו ביבמות דף צ"ז ע"ב גבי בני יודן אמתא דאשתחרור ופריך הש"ס מגיורת שנתגיירה מאי לאו דאסור ומה קושיא הא שאני עבד דאין לו יחס כלל וא"כ לא שייך דאתי לחלופי כל שאין לו קורבא כלל בעבדותו משא"כ בעכו"ם דיש לו חייבי ולק"מ דא"כ היאך נחלק רבא וס"ל דבמן האם אסור והא בעבד אין לו יחס כלל וע"כ גם בעבד יש לגזור דלמא אתי לחלופי בישראל וא"כ אתי שפיר קושית הש"ס ועיין בתוס' יבמות דף כ"ב דמשמע דמפרשים דשייך אתי לאחלופי גם בעבד ע"ש ודו"ק ומ"ש מעלתו שעכ"פ שלא יאמרו באנו מקדושה חמורה בודאי לא שייך בעבד דאין לו יחס כלל גם זה ליתא דא"כ מ"פ מגיורת נימא שאני גיורת דשייך שמא יאמרו משא"כ בעבד ועכ"פ שמא אתי לחלופי ודאי שייך בעבד ושפיר מקשה הש"ס ועיין סנהדרין נ"ח אבל אינו מוכח דל"ש שלא יאמרו באנו מקדושה חמורה בשביל דאין לו חייס ע"ש ודו"ק ועיין בתוס' יבמות דף י"ב ע"ב ד"ה דאפילו שכתבו דמשכחת לה שנתעברה באמבטי ע"ש ודו"ק. והנה יש להסתפק בבת כהן שניסת לישראל דכתיב וזרע אין לה ויש להסתפק אם נתעברה באמבטי מהו והיינו באמבטי שרחץ בעלה דאל"כ הרי אין לה בן מהבעל הלז ובאמת בש"ס יבמות דף פ"ז אמרו ואצטריך למכתב מעוברת ואצטריך למכתב וזרע אין לה דאי כתב רחמנא וזרע אין לה ה"א דמעיקרא חד גופא והשתא תרי גופי ע"ש וא"כ משמע דכל שיש לה בן אף שנתעברה באמבטי מכל מקום תרי גופי נינהו ע"ש וכן נראה דאף שהי' לה בן כל שמת בחיי הבעל וכן במעוברת והפילה אח"כ אוכלת בתרומה ואפילו הולידה בן ומת אחר מיתת בעלה ג"כ אוכלת דלא עשה מתים כחיים בתרומה. וראיתי ביש"ש דבר תימה שבפ"ט מיבמות סי' יו"ד כתב דהא דכתיב בנעוריה פרט למעוברת הוא דלא תימא וזרע אין לה אמר רחמנא והא לית לה שהרי לא בא לעולם קמ"ל דמעוברת לא אכלה והוא תימה דא"כ מאי פריך הש"ס דלמה לי קרא בנעוריה וקרא דזרע אין לה דהא אדרבא בשביל דכתיב וזרע אין לה הו"א דמעוברת תאכל לכך אצטריך בנעוריה למעט מעוברת גם מה שהקשה שם דאמאי לא נמעט מעוברת מוזרע אין לה ונדרוש כמו ביבמה עיין עליו והוציא מזה דבן היינו אפילו עודו במעי אמו אבל זרע אינו רק כשנולד ולכך אם נדר עד שיהיה לו זרע כל שלא נולד עדיין אין לו זרע מקרי הנה כבר כתבתי בחבורי דברי שאול על התורה עודנו בכתובים בפ' ויחי שבמחכ"ת נעלם ממנו הא דאמרו בסנהדרין דף ק"י משעה שנזרע דנתיב זרע יעבדנו וע"ש ברש"י ובאמת פשטת לשון זרע משמע מה שזורע כמו שהוא בזרעי אדמה כמ"ש כגנה זרועיה תצמיח והוא שם המושאל מזרע האדמה והפירות. אף גם דגוף קושייתו במחכת"ה נעלם ממנו שזו קושית התוס' בנדה דף מ"ם ד"ה כנעורי' ע"ש מה שתירצו בזה ועיין בחידושי הרמב"ן ביבמות ריש החולץ ותמצא שם ג"כ כתירוצו של התוס' וגם דברי רש"י בדף פ"ז ד"ה עשה שכתב שאם היתה מעוברת פטורה דכתיב ובן אין לו הוא תמוה דולד אינו פוטר עד שיצא לאויר העולם כדאמרו בדף ל"ו רק שצריך לעיין ולהמתין ולא תחלוץ ולא תתייבם עד שיולד הולד וז"ב ופשוט ועיין בהה"מ פי"ב מא"ב ה"כ דלכך מצרי ראשון שנשא מצרית שני' הולד שני דהכתוב תלאן בלידה ואי אפשר ללידה בלי אב ואם ובעינן שיהי' ולד שלישי לאב ולאם וקשה הא משכחת לה שתתעבר באמבטי ולא הי' ולד רק לאם ואינו אביו וע"כ דגם בנולד באמבטי חשוב בנו וא"כ ממנ"פ אם נולד מש"ז של המצרי הראשון א"כ הוה ולד לאב ואם ואם נולד מש"ז של אחר שוב לא נולד מהמצרי הלז ודו"ק היטב כי היא ראיה נפלאה: