שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ג׳ סימן ל״ד (ו׳)

וראיתי בטורי אבן שהקשה דא"כ משכחת לה עוד אחת שפוטרת צרותיהן מחליצה ויבום כגון שנתעברה כלה מחמיה באמבטי ובעלה מת בלי בנים והיא נופלת לפני בנה מאביה ליבום ולפענ"ד נראה דכיון שאי אפשר לידע זאת אם לא הוה נתעברה מבעלה ועפ"י רוב בודאי מבעלה א"כ ניהו שהיא נאמנת לגבי עצמה שנתעברה מחמיה באמבטי אבל לענין יבום לא נפלה ואף אם הבעל מודה שלא ממנו מ"מ חיישינן שנתעברה מאחר וזה ל"ש שתהי' עדיין בתולה וגם על הבדיקה אפשר דלא סמכינן לענין אשת אח שלא במקום מצוה שהוא בכרת ואף שהתוס' כתבו דלרש"י נאמנת אף לר"י משום דהאיסור גם עליה באמת שבטורי אבן תמה בזה דא"כ גבי ראוה מדברת דהוא לענין להכשיר אותה לכהונה למה אינה נאמנת דבודאי מוזהרת שלא תנשא לכהונה כל שהוא זונה וכבר הארכתי בזה בתשובה אחת וכעת נראה דיש ליישב דכאן מיירי שלא הוכר עוברה עדן והיא באתה ואומרת שנתעברה ועדן היא בתולה אפשר דנאמנת דהפה שאסר הוא הפה שהתיר וכבר אמרו בריש פרק האשה שנתארמלה התם שור שחוט לפניך והכא אין שור שחוט לפניך וע"ש ברש"י ותוס' וא"כ עכ"פ בלא ידענו כלל שנבעלה ולא הוכר עבורה והיא באתה ואומרת נבעלתי אבל עדיין בתולה אני אפשר דנאמנת ואף דיש לומר דחיישא שמא תהי' ניכר עוברה אח"כ דזה אינו די"ל דמיירי שאמרה בתחלת עיבורה שתוכל לתלות בבעל שישאנה וע"ז שוב נאמנת מגו דנאמנת על עצמה ודו"ק היטב. ולפ"ז כאן דילדה הבן שוב אינה נאמנת ולא משכחת לה לענין יבום כלל ודו"ק היטב ועיין שבת דף פ"ז ע"ב בהא דאמרו דפירש מאיש וכו' ועיין רש"י ותוס' שם וברמב"ם פ"ה מאה"ט ודו"ק: