שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ג׳ סימן ל״ב (ה׳)

ובזה מיושב מה שכתב הב"י סי' שנ"ו על מ"ש הטור דלרה"ר אסור ולכמרלית שרי ופירש הב"י דנפיק לי' מדברי הרי"ף והרא"ש שכתבו דכל תיקו בדרבנן להקל ובדאורייתא לחומרא ותמה בתוס' שבת דכאן דאין דרך הוצאה בכך אף לר"ה אינו רק דרבנן ולפמ"ש אתי שפיר דכאן אנו דנין באמת רק על איסור דרבנן ורק דהערמה לא שרי רק בצורבא מרבנן ולכך בר"ה דהמקום הוא תורה אסרו אבל בכרמלית דהוה תרי דרבנן שרי ועיין בת"ש סי' ש"ג שם מה שהעתיק בשם גיסו הרב ז"ל ולפמ"ש כאן הן נסתר מחמתו כמה דברים שלו ואכ"מ להאריך. ומדי דברי זכור אזכור מה דתמי' לי דבסי' ש"ג נזכר דמשקל אבן תקומה מותר והשמיטו כל הפוסקים וגם הב"י והאחרונים שם דמשקל דבעי אביי ועלה בתיקו לא הזכירו כלל. וביותר תימה דהר"ן כתב שם ועלתה בתיקו וכל תיקו דאיסורא לחומרא והוא תמוה דהרי לעיל מיניה כתב הרי"ף לענין פורפת על אבן דכל תיקו בדאורייתא לחומרא ובדרבנן שרי והר"ן סתם בפשיטות דאזלינן לחומרא. אחר כמה שנים מצאתי בשו"ת הרב מהר"י בסאן הנקרא לחמי תודה בסי' ג' שם הרחיב הדיבור בענין הערמות והביא מהך דמעשר שני דמותר אף בדאורייתא ע"ש ולפמ"ש אין ראיה מכאן ודו"ק ובגוף ראיית התב"ש מהך דמערימין על מ"ש לכאורה הי' נראה לי דלפי מה דאמר שמואל דהקדש שוה מנה שחיללו על שו"פ מחולל וניהו דלכתחלה אסור ורק בזה"ז שרי לכתחילה עכ"פ כיון דבדיעבד שרי א"כ לא גרע מה שהערים מאילו חילל על שו"פ דמחולל וניהו דלכתחלה אסור ורק בזמן הזה שרי לכתחלה אבל זה דוקא כשמחלל על שו"פ אבל כשמערים על החומש בלבד לא שייך לומר דבדאורייתא אסור הערמה והיינו משום קנס דקנסוהו על שעבר דהרי בידו לעשות טצדקי ולחללו על שו"פ ולכך מותר להערים שם כנלפענ"ד אך נראה דראיית התשב"ץ הוא מהא דמותר להערים ע"י שפחתו ומוקי לה בקטנה ורק דזוכה ע"י אחרים ולפ"ז אם נימא דהא דנחלקו שם אם זוכה לאחרים כשיש דעת אחרת מקנה אינו רק דרבנן דלא כהתוס' א"כ הא שיטת הר"ן בתשובה סי' מ"ו והובא במלמ"ל פ"ט מזכייה ומתנה דאף שהפעוטות מקחן מקח במטלטלין היכא דאיכא איסורא לא תקנו וא"כ כיון שבאמת אסור לחלל על שו"פ ואסור להערים שוב לא תקנו לו זכייה לקטן במלתא דאית בי' איסור ולכך מוכיח דבדרבנן שרי הערמה וזה אינו רק מדרבנן. ובזה יש ליישב קושית המק"ח דברישא מבנו ובתו הגדולים דהוה מן התורה לא אכפת לן בהערמה כלל כיון דמותר לחלל על שו"פ וז"ב. ובזה יש ליישב הא דאמר בירושלמי הטעם דמערימין משום דכתיב בי' ברכה וקשה דבש"ס דילן לא אמרו כן וגם אין התחלה לראיית התב"ש ועיין בשו"ת בית אפרים חלק א"ח סי' ל"ג. ולפמ"ש אתי שפיר דהירושלמי אמרו על המשנה והמשנה מיירי באומר פדה לך וכמ"ש הר"ש ולפ"ז הא כבר נודע מ"ש התוס' במנחו' דף ע"א דדוקא הבעלים יכולין לחלל על שו"פ לא אחר ולפ"ז כיון דא"ל פדה לך וא"כ לא שייך לחלל על ש"פ שוב אסור להערים ולכך הוצרך לטעם דמשום ברכה ודו"ק: