שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ג׳ סימן ל״ב (ד׳)

והנה בשבת דף ס"ה ע"ב אמרו בעי אביי האשה מהו שתערים ותפרוף על האגוז להוציא לבנה קטן בשבת תבעי למ"ד מערימין וכו' והנה בדליקה שם יש איסור תורה כדאמרו שם התם דרך הוצאה בכך ואם כן איכא איסור תורה ואפ"ה מערימין וקשה על התב"ש שכתב דבדאורייתא אין מערימין וצ"ל כיון דאי לא שרית לי אתי לכבויי ולכך התירו הערמה גם בדאורייתא אלא שאכתי יקשה דהא כיבוי הדליקה אינו רק דרבנן דהכיבוי מלאכה שאצל"ג ופטור לר"ש וא"כ ל"ש לומר דאי לא שרית לי' אתי לכבויי הא כעת הוא עושה איסור תורה בודאי דדרך הוצאה וכיבוי אינו רק דרבנן מיהו לפ"מ שפירש הר"ן שם דפלוגתת ר"ש ור"י הוא שם דוקא בחצר שאינה מעורבת רק דחיישינן שמא יוציא לר"ה ולכך התירו דכעת אינו רק דרבנן ואי לא שרית לה איכא חשש דמתוך שהוא בהול יהיה איסור דרבנן במזיד ואיסור הוצאה קיל (ועיין בר"ן פ' המצניע שכתב דלענין מלאכה שאצל"ג כרמלית ורה"ר שוין ויתיישב היטב) וצ"ע בסי' של"ד בט"ז ס"ק ג' ובמג"א ס"ק י"ד דמשמע מדבריהם דכל שהוא דרך מלבוש ליכא איסור הוצאה והרי כאן מפורש דאפילו דרך מלבוש איכא איסור הוצאה וכ"כ הר"ן בפרק כ"כ בהדיא דטעמא דר"י משום משוי ודברי הט"ז ומג"א צע"ג. מיהו לפי"ז הדר יקשה דלמה התירו משום כיבוי ואפשר דשם ניכר האיסור בהדיא וכאן לא הוכר האיסור ואינו נקרא רק הערמה ולכך בדרבנן מותר ומיושבין דברי התב"ש ואדרבא משם ראיה דאף בדרבנן לא הותר הערמה דהרי שם מיירי לחצר שאינה מעורבת ורק כיון דגם בדרבנן לא הותר הערמה רק לצורבא מרבנן וכדאמרו בדף קל"ט וכמ"ש לעיל דבהרבה דברים אסרו הערמה אף בדרבנן ולכך בעי הש"ס. ובזה מיושב מה שנדפס קושיא בש"ס הנדפס מחדש בווילנא משם חכם אחד ושמו הרב מוהר"ב ק"ג דלפמ"ש הר"ן דרק לחצר שאינה מעורבת הותר וא"כ מה מדמה הש"ס לדליקה. ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת בדאורייתא לא התירו הערמה בשום פנים ורק באיסור דרבנן והלכך בין התם בדליקה דליכא רק דרבנן דהרי הוא לחצר שאינה מעורבת וכאן האיסור דרבנן שהרי אין דרך הוצאה בכך שפיר שאלו אם התירו אף לר"ה דהמקום הוא תורה רק שגוף ההוצאה היא דרבנן ובדליקה גוף ההוצאה היא איסור תורה והמקום הוא דרבנן חצר שאינה מעורבת ועלה בתיקו: