שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ג׳ סימן ל״א (ג׳)

והנה בגוף הדין של החק יעקב הנ"ל אם יכול לומר בפסח הרי שלך לפניך שהארכתי לעיל ודעת הנוב"י בפשיטות דיכול לומר הרי שלך לפניך לכאורה נראה לי דלשיטתו ע"כ מוכח כשיטת הח"י דהרי באמת המ"א העיר בסי' ת"מ ס"ק א' דאיך יכול לומר באיסורי הנאה הרי שלך לפניך הא נהנה מא"ה דהו"ל פורע חובו בא"ה והביא ראיה מהא דגזל חמץ ועבר עליו הפסח דא"ל הרי שלך לפניך וכתב בעט"ז משם הרב מהרי"ץ דאין ראיה דא"כ אם ישלם לו בעד א"ה יהנה הנגזל מא"ה ע"ש ובאמת לפמ"ש הנוב"י הנגזל מותר להנות דלגבי דידיה מותר הוא ומצאתי שהרגיש בזה הנוב"י מהד"ת סי' ע"ג. ולכאורה הדבר תמוה באמת דמכל מקום הא משתכר בא"ה ולפום רהיטא רציתי לומר דמכאן ראיה לבעל העיטור שמתיר בביטול בהנאה דלא שייך הערמה באיסור הנאה כמ"ש הטור בשמו בסי' תמ"ח א"כ לכך מותר לומר הש"ל דהוא אין לו רק הנאה מזה אך זה אינו דמלבד דדברי העיטור נדחין אף גם לדברי העיטור הוא דוקא בביטול רק דחיישינן להערמה ובהנאה ל"ח לערמה ולפ"ז בגזלן דלא ביטל א"כ אדרבא לגבי הנגזל מותר דאינו נהנה מא"ה דבהנאה מותר דהוא ביטל והא דלא ביער משום דלא הי' בידו אבל הגזלן פשיטא דלא ביטל דאל"כ למה לא קיים מצות ביעור ג"כ ועכ"פ אף אם נימא דביטל אבל אינו מוכרע בודאי. אמנם נראה דבמחכ"ת הנ"ב דטעה בדברי עצמו דכל טעמו שהתיר להנגזל אף דהגזלן עבר על ב"י וקנסא קנסו ואסור גם לאחרים הוא משום דכיון דאומרי' באיסורי הנאה הרי שלך לפניך א"כ לא שייך לגבי גזלן קנס דמ"ל בזה שהוא אסור ולהנגזל אין מקום לקנסו הוא לא עבר על ב"י וכמ"ש באורך ולפ"ז שפיר כתב העט"ז איך נימא דלא יוכל לומר הש"ל ומטעם דפורע חובו באיסורי הנאה א"כ גם הוא יהנה מאיסור' הנאה ולא שייך לומר דלגבי הנגזל לא הוה איסורי הנאה דזה אינו דלגבי הנגזל ג"כ הוה איסורי הנאה כיון דקנסא קניס ואסור וכאן ל"ש דלא נועיל בזה דנועיל ונועיל דהא קיימינן השתא דאין אומרים בא"ה הרי שלך לפניך וז"ב. ולפ"ז בפסח גופא שפיר לא מצי אמר הרי שלך לפניך דהא משתכר באיסורי הנאה וא"ל דאם יפרע לו שוב יהיה לגבי נגזל נהנה מא"ה דז"א דלגבי הנגזל לא יהיה א"ה כיון דמחזיר לו בפסח שצריך לשורפו שהכל מצוים עליו לשרפו א"כ הוה המקלי קלי בידים וחייב על הזיקו בידים והוה כהא דאמרו עכו"ם שנגע ביין מותר לשקול דמי מיניה מ"ט דמי היזיקו קא שקיל וכמ"ש הר"ן דהוא לאו דמי יין נסך קא שקיל כי אם דמי היזיקו וגם כאן כיון דמחזיר לו בפסח שצריך לשרפו הו"ל מזיק בידים ודמי היזיקו קא שקיל וז"ב לדעתי. אמנם גוף דברי עט"ז הנ"ל תמוהים דמ"ש דלכך יכול לומר הרי שלך לפניך משום דאם לא יוכל לומר הש"ל הרי יהנה הנגזל מאיסורי הנאה דבריו תמוהי' מאד דהנגזל אינו נהנה מאיסורי הנאה דהוא מקבל דמי גזילתו שנתחייב לו בשעת הגזילה ועדיין לא הגיע הפסח ומאז נתחייב לו הגזלן את הגזילה או דמי' ונמצא אח"כ כשעבר עליו הפסח הוא מקבל דמי גזילתו ומה לו מה שעבר עליו הפסח וז"ב לדעתי. ותדע דאל"כ יקשה היאך משלם לו בא"ה כל דליתא בעינא כדאמרו בב"ק דף ק"ה הא ליתא בעינא ממונא בעי שלומי והא כאן יקשה דהא משתכר הנגזל בא"ה וע"כ דהוא דמי גזילתו קא שקיל ולפ"ז שוב יקשה אמאי יאמר באיסורי הנאה הרי שלך לפניך הא הגזלן באמת משתכר בא"ה דפורע חובו מא"ה ומחוורתא כמ"ש במ"א ליישב גוף קושית המג"א דזה לא מקרי פורע חובו בא"ה דגם הגזלן לא נתחייב כ"ז שהוא בעין רק כעין שגזל יחזיר ולכך אומר לו הרי שלך לפניך וז"ב. ובזה יש ליישב קושית הפ"י בב"ק והאהע"ז שהבאתי למעלה דשפיר מדייק הש"ס דע"כ כדמעיקרא בעי שלומי דאל"כ יקשה אמאי משלם לו דמים בעד א"ה הא השתא לא שוה מידי ולא שייך לומר דהוא דמי גזילתו קא שקיל דהא כדהשתא משלם וא"ל דמכל מקום חייב לשלם בשביל שפשע שלא מכר דזה אינו דמכל מקום משתכר באיסורי הנאה וע"כ צריך לומר דמשלם כדמעיקרא והוא דמי גזילתו קא שקיל וא"ל דהוא לוקח דמי היזיקו דא"כ גם גוף דברי המ"א תמוהין במ"ש בסי' תמ"ג דיכול לומר הרי שלך לפניך ועיין מ"ש במפרשי הים בדף ע"א ודו"ק. איברא דגוף דברי הח"י שכתב דבתוך הפסח א"י לומר הרי שלך לפניך והביא ראיה מהא דאמר הכל מודים בתוך המועד בא אחד ושרפו דפטור משום דהכל מצויין עליו לבערו והרי המעיין ברש"י ב"ק דף נ"ח יראה שפירש בתוך המועד היינו בשש שאז זמן ביעורו ולפ"ז אפשר דבתוך הפסח ל"א דמצווין עליו לבערו אך באמת אי אפשר לומר כן דאיך יהיה עדיף שש מתוך הפסח ואף אם נימא כמ"ש הנוב"י במהד"ת בשם הרב מוהר"ר וואלף באסקוויטץ ז"ל דבתוך הפסח לא שייך עשה דתשביתו אבל עכ"פ מצוה לבערו שלא לעבור על ב"י. אך כוונת רש"י דק"ל מה בא אחר ושרפו ולא אמר מפרר וזורה לרוח וע"כ דרצה לומר אליבא דר"י דס"ל אין ביעור חמץ אלא שריפה ולפ"ז לרש"י לשיטתי' דפירש בדף י"ב בפסחים דבזמן ביעורו היינו בשש דוקא ע"ש וא"ש ודו"ק: