שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ג׳ סימן ל׳ (ז׳)

אחר כמה שנים בשנת תרי"ג נשאלתי שהיה ליצטאציא על החזיר לתת לפני חיל קיר"ה ונשאלתי אם מותרים היהודים להיות ליצטאנט על החזיר שהוא יהיה כתוב בקאנטראקט ויקח לו עכו"ם שילך לקנות אצל עכו"ם והעכו"ם יבא לחיל קיר"ה. והשבתי לאסור דעכ"פ האחריות על ישראל והוא כתוב בקאנטראקט ואסור ועיין שו"ת חתם סופר סי' ק"ד ק"ה ק"ו שכתב לאיסור בכגון זה ונדון שלפנינו עדיף לאסור יעו"ש ודו"ק. והנה בהא דאמרו בפסחים כ"א ע"ב עד שיפרוט לך הכתוב כדרך שפרט לך בנבילה שנאמר לא תאכלו כל נבילה לגר אשר בשעריך תתנה ואכלה וכו' ובילדותי שמעתי מאבי מורי הרב הגאון נ"י דלמה לא מביא מקרא מפורש דוהמת יהי' לו דמפורש דמותר בהנאה ושמעתי שבספר פורת יוסף להפרמ"ג בב"ק נרגש בזה. ולפענ"ד נראה עפמ"ש הטור ביו"ד סי' כ"ט ובשר בשדה טריפה לא תאכלו מכאן אזהרה לטריפה וסתם טריפה היינו שטרפה ארי וכו' וע"כ לא איירי בנטרפה ומתה דא"כ הו"ל נבילה דמה לי נבילה שהומתה ע"י אחרים או שמתה מעצמה וכו' וכיון שידענו דבנטרפה עד שא"י לחיות אסורה א"כ ה"ה אם אירע לה מעצמה חולי שא"י לחיות ממנה שאסורה וכי היכא דגבי נבילה אין חילוק בין מתה מעצמה או ע"י אחר כך אין חילוק בטריפה וכו' ועיין ט"ז שנדחק שם דמנ"ל בנבילה גופא. ולפענ"ד נראה דבנבילה הרי מצינו והמת יהיה לו דהיינו שהומתה ע"י אחר שנגחו ואסורה באכילה ובעלים מטפלים בנבילה ולא תאכלו כל נבילה הוא במתה מחמת עצמה וה"ה בטריפה דכתיב זאת החיה וכתיב ובשר בשדה טריפה והיינו מחמת עצמה ומחמת אחרים ובאמת לענין טריפות שתלוי בחיות דהיינו הברואה בטבע ויכולה לחיות וא"כ הו"א דמחמת אחרי' א"כ הבהמה בעצמה יכולה לחיות או להיפך שכיון שנגחה או דרסה אי אפשר לה לחיות אבל מחמת חולי אפשר לה לשוב לאיתנה הראשון ולכך קמ"ל כי היכי דבנבלה אין חילוק דשם אין נ"מ בין מחמת עצמה למחמת אחרים דסוף סוף הרי מתה ולפ"ז לענין היתר הנאה הו"א דדוקא הומתה ע"י אחרים ומצד הבהמה בעצמותה היתה יכולה לחיות הוא דמותר בהנאה משא"כ במתה מחמת עצמה ע"כ שם לקתה בטבע א"כ תהיה אסורה בהנאה לכך פירש היתר בפירוש ומיושב היטב הקושיא ועיין רמב"ם פ"ד ממ"א הלכה ה' והנה דברי הט"ז תמוהין במ"ש דנלמוד משניהם מקרא דלכלב תשליכון ומקרא דזאת החיה דהרי ר"פ א"ט רמז לטריפה מה"ת מנין ופריך ובשר בשדה טריפה לא תאכלו אלא רמז שאינה חיה מן התורה מנין ומביא קרא דזאת החיה ומשמע דמקרא ובשר בשדה טרפה לכלב תשליכון לא משמע כלום דטריפה אינה חיה והרי להרמב"ם והטור נלמד מקרא דלכלב תשליכון שאינו ראוי רק לכלב וצ"ע. ועיינתי בהחפזי בכו"פ ופרמ"ג ולא מצאתי מזה ובפסחים בסוגיא דחזקיה יש להאריך בזה ואכ"מ: