שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ג׳ סימן ל׳ (ה׳)

והנה כבר הבאתי למעלה קושית הגאון מוה' דוב בעריש ז"ל דמ"פ השתא סובין יהיב ליה דידי' מבעיא והא מ"מ נבילות וטריפות אסור ליקח דהו"ל סחורה וכבר כתבתי לעיל בזה. וכעת נראה לי עפמ"ש במק"א דהענין דבע"ח יכול לסלק אף בסובין בדאין לו שאר דברים ולא מטרחינן לי' למכור הסובין ולתת מעות הוא דכיון דכתיב לא תהי' לו כנושה ואם יודע שאין לו אסור לעבור לפניו וא"כ כיון שחסה התורה כ"כ על הלוה שאין לו לשלם שלא לצערו ה"ה דגם זה בכלל האיסור כשאין לו מעות שיצטרך לטרוח ולמכור וגם זה בכלל אין לו שאסור להמלוה לצערו שבתוך כך פניו מחוורות. ובזה יש לומר החילוק שבין ב"ח לנזקין דבנזקין לא שייך שיהיה פניו מחוורות שלא לוה מאתו דבר רק שהזיקו ולכך הטריחו אותו שימכור המטלטלין ועיין בחו"מ סי' תי"ט בש"ך שם ומכ"ש בפועל שאליו נושא את נפשו דמחוייב להשתדל בכל עוז שיתן לו מעות ורק בב"ח חסו עליו עבור שהלוה מעות מפני דחקו ונעשה עבד לוה ע"כ תקנו חז"ל כן ולפ"ז כיון שמצד המלוה פשיטא שדינו במעות ומה דמסלק לי' בסובין הוא מצד הב"ח וא"כ אצל הב"ח הוה נזדמנו ומותר לו לתת זאת בעד חובו וביד הניזק ודאי הוה נזדמנו דהא אסור להטריחו וגם בנזקין כל שאין לו ואמרה התורה שיפרעהו סובין לא אכפת לן במה שזה מקבל איסור ומכ"ש לפמ"ש הסמ"ע שם דיד המזיק על העליונה במה שרוצה משלם לו א"כ שוב הוה לגבי הניזק נזדמנו. ומזה ראיה לשיטת הסמ"ע דיד המזיק על העליונה וא"כ לכך הוה לגבי הניזק כנזדמנו דמותר ודו"ק. והנה במ"ש למעלה דלכך מותר לסחור בדם דכיון דאין דרך לאוכלם לכך מותר לסחור בו והבאתי ראיה מהא דנמכר לגננים ישבתי לנכון קושית הפ"י בהא דפריך בפסחים דף כ"ב והרי דם ותנן נמכר לגננים וכתב הוא דהא מה דנמכר לגננים הוא שלא כדרך הנאתו ושלא כד"ה מותר להנות ולכך מותר לזבל בו וההקדש בודאי מותר להנות בו ע"ש. ולפמ"ש אתי שפיר דאם היו אסור בהנאה שוב אסור להסתחר שמא יבא להנות כדרך הנאתו וזה אסור ודו"ק: