שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ג׳ סימן כ״ט (ד׳)

והנה אי קשיא הא קשיא דא"כ כרכין המוקפין חומה דאסרו לקרות המגילה בשבת כמבואר במגילה דף ב' ע"ב דכ"ע דמגילה אין קורין בשבת ומטעם דשמא יעבירנו וקשה אמאי והא ליכא רה"ר בכרכין המוקפין חומה ואמאי נגזור שמא יעבירנו בדבר שאינו רק משום שבות והיא קושיא גדולה. ולכאורה רציתי לומר דמשום זה הוסיף ר"י הטעם משום שעיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה ועיין תוס' שם אבל אכתי קשה דאיך אמרו דפורים שחל להיות בשבת שואלין ודורשין ואמרו דפורים איצטריכא ליה מ"ד נגזור משום דרבה והרי פורים שחל להיות בשבת כתב הרא"ש דהיינו דוקא למוקפין חומה דט"ו לא מצי למקלע בשבתא משום דיוה"כ יקלע בע"ש והרי בכרכים לא שייך הגזירה כלל שאין שם רה"ר וצריך לומר דכיון דקי"ל דכרכין המוקפין חומה אעפ"י שאין להם עכשיו נדון ככרך וא"כ מש"ה גזרו שמא יעבירנו באותו מקום וגם דהרי כל הסמוך עמו נדון ככרך והרי זה אינו מוקף חומה וגם דאם הים מקיפה מספקא לי' לחזקי' והרי מחיצה שלא נעשה ע"י אדם לא חשיבה מחיצה ואתו רבים ומבטלי מחיצה וכמ"ש התוס' בעירובין דף כ"ב ע"ב ד"ה דלמא וא"כ שוב שייך לגזור בים דהא הספינות אזלו על גבה ומש"ה גזרו בכל מקום וביותר נראה דכיון שעיקר המוקפין תלוי במה שהיה מוקף חומה בימי יהושיע ב"נ וכתב הרמב"ם הטעם והוא מהירושלמי שלפי שהי' א"י חריבה באותו עת ולא הי' מוקף חומה ע"כ תלו בימות יהושיע כדי לחלק כבוד לא"י וא"כ שוב שפיר גזרו שלא לקרות בשבת דאל"כ הי' בזיון לא"י שאותן שהוקפו חומה עכשיו בח"ל הי' קורין אף בשבת ובא"י לא הי' קורין ודו"ק היטב. והנה אם נימא לחלק בין מוקפין למוקפין דהיינו שאותן שהן מוקפין עכשיו מותרין לקרות המגלה בשבת רק שאותן שאינן מוקפין עכשיו אין קורין בשבת. ובזה הי' מקום ליישב קושית מהרלב"ח בהא דאמרו במגילה דף למ"ד כיון דאיכא מוקפין דעבדי בחמיסר זכירה ועשייה בהדי הדדי קאתיין והקשה המהרלב"ח דהרי המגילה ודאי לא הוה בשבת וע"כ דעשיה קאי לענין הסעודה הרי מבואר דעשו בשבת ומזה מוכח דלא כהירושלמי שכתב דאין לעשות הסעודה בשבת ועיין ב"ח וט"ז ומג"א סי' תרפ"ח ובתשובה הארכתי בזה ועיין שו"ת תשב"ץ ח"ג. ולפמ"ש אתי שפיר דהא משכחת להמוקפין דקורין בחמשה עשר והיינו אותן שהן מוקפין עכשיו וז"ב ודו"ק. ומצאתי בספר ארבעה טורי אבן להגאון מוהר"א זצ"ל אבד"ק אמשטרדם שרצה לחדש דבא"י אין בו רה"ר כדס"ד בעירובין כ"ב וא"כ לא שייך הגזירה שמא יעבירנו ואין זה כלום דבאמת דחי הש"ס דדוקא מעלות ומורדות דבא"י הוא דלא הוה רה"ר וכ"כ הוא בעצמו וע"ש שתיכף בתכ"ד שכח דברי עצמו ומיישב קושית השער אפרים משום דבא"י לא שייך כלל הגזירה וקורין בשבת וזה היפך כל הש"ס דמגילה וע"כ דבריו תמוהין והיה לו להקשות דכל דמוקף חומה לא שייך הגזירה כמ"ש בפסקי תוס' ובתה"ד ומקום הניחו לי מן השמים ת"ל וראיתי בטורי אבן דף למ"ד שהקשה קושית מהרלב"ח הנ"ל והנראה לפענ"ד כתבתי. ובזה מדוקדק לשון הש"ש כיון דאיכא מוקפין דעבדי בחמיסר והיינו דקצת מוקפין ולא כלם וכמ"ש ומכ"ש אם נימא דשמואל ס"ל דמוקפין מימות אחשורוש הוא וא"כ אפשר דבמוקפין חומה עכשיו לא גזרו כלל. ובזה נראה לפענ"ד ליישב קושית בעל ארבעה טורי אבן שדקדק במ"ש להיות עושים את יום ארבעה עשר לחדש אדר ואת יום חמשה עשר בכל שנה ושנה ודקדק למה כתיב בכל שנה דוקא במוקפין ולא בארבעה עשר וחמשה עשר בחדש אדר בכל שנה ע"ש. ולפמ"ש אתי שפיר דהנה בימי מרדכי לא גזרו עדיין גזירה דרבה שמא יעבירנו ועיין בפ"י דף ד' ולפ"ז בודאי הי' קורין בט"ו בשבת וא"כ ע"ז דקדק בכל שנה והי' קורין ועושין הסעודה בשבת כמ"ש המהרלב"ח אבל בי"ד דגם בימים שהי' מקדשין ע"פ ראיה הי' רואים שלא יארע בשבת כמ"ש התוס' ר"פ תמיד נשחט וא"כ אין רבותא מה שעשו בכל שנה אבל במוקפין הי' עושין בכל שנה וזה רבותא ובפרט לפמ"ש הסמ"ג דהזאה הי' נוהגין גם בימי משה (היה) הגזירה שמא יעבירני וא"כ הו"א דלא יהיו עושין בכל שנה ולכך קמ"ל דמותר כיון דאי אפשר בענין אחר ע"כ לא גזרו ולא נהגו גזירה זו לענין מגילה. ובזה מיושב מה דקאמר הש"ס ריש מגילה דאתי את ופסקי' והקשה בשער אפרים דהרי בזבחי' אמרו דאת ערבי' ולפמ"ש אתי שפיר דע"כ כאן חלוק דהרי במוקפין כתיב בכל שנה להורות דאף בשבת ועד"ז כתב בארבעה טורי אבן שם אבל דבריו אינם נכוני' וכמ"ש למעלה ומ"ש נכון ת"ל מאד מאד ברוך פוקח עורים: