והנה בשנת תרי"ג מצאתי בפסקי תוס' במגילה פ"ק אות י"ד וז"ל אין נזהרין בהוצאת יו"ט משום דכרכים שלנו מוקפין חומה ובתים ודינן ככרמלית ואין רחבין י"ו אמות וציין ע"ז ד"ה ויעבירנו דף ד' ע"ב והוא תימה דלא נזכר כלל בתוס' שם ועיין בתוס' כתובות דף ז' ד"ה מתוך שכתבו דבכרמלית יש להחמיר גם ביו"ט ואין ללמוד מחצר שאינה מעורבת ועיין או"ח סי' שי"א וסי' של"ד ועיין סי' תקי"ח שם בט"ז ס"ק ב' ואין אחד שיזכור דבר זה אך מה שהוסיף שהוא מוקף חומה ודינן ככרמלית. הנה זה דין חדש ומצאתי בתה"ד סימן ע"ג שחידש כן דכל דמוקף חומה יש לה דין כרמלית וע"ש סי' ע"ז ועיין בש"ע סי' שס"ד ס"ג שהובא דברי התה"ד להלכה ועיין במשאת בנימין סי' צ"ב ובמ"א סי' שס"ג ס"ק כ"ז ולא ראו דברי הפסקי תוס' הנ"ל שכתבו שמוקף חומה יש לו דין כרמלית ואף בי"ט כל שרחב ט"ז אמה היה אסור והמ"ב כתב לחלק בין יו"ט לשבת ע"ש:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ג׳ סימן כ״ט (ג׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.