והנה בשנת כת"ר בר"ח טבת כתב לי החריף מוה' יעקב שלמה הכהן נ"י מ"ק פרעמיסלא דהתוספות סותרין עצמם דבתחלה כתבו אפילו יודע דמשמע דלא מבעיא אם אינו יודע הוה כסיל ואח"כ כתבו להיפך דאם ר"ע מסתפק לי' לא הוה מקרי כסיל. והשבתי דהדברים פשוטים דבאמת כל שא"י כלל הטעם למה הוא מחמיר זה ודאי הוה כסיל אלא אף אם יודע הלכה והחמיר מ"מ מקרי כסיל אבל אם יודע מקום ספק אם לפסוק כאן כב"ש ויש פנים לכאן ולכאן זה ודאי לא מקרי כסיל דהא יש לו סברה שיש מקום לפסוק כב"ש וא"כ הוה ספק גמור ואזיל לחומרא מה שהקשה עוד דבעירובין משמע דאף שמסתפק הלכה כמאן מהתנאים לק"מ דכבר כתב המג"א דכל דסתרי אהדדי לגמרי לא עבדינן כחומרי' אף דמספקא לי' אבל היכא דלא סתרו לגמרי אז עבדינן כחומרי דמר ודמר ועכ"פ המג"א הי' לו לציין דברי התוס' עירובין שיש בהם איזה חידוש ולא דברי התוס' יבמות גם מה שציין המג"א לבסוף כדאיתא פ"ב דחולין לא ידעתי מקומו וכוונתו לחולין דף מ"ג אבל הוא פ"ג דחולין וגם זה מפורש בעירובין ור"ה ביותר וצע"ג ועיין מהרש"א בנדה דף כ"ז ע"א ד"ה דסתרי:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ג׳ סימן כ״ח (ח׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.