שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ג׳ סימן כ״ח (ו׳)

והנה בענין בן כרך שהלך לעיר שהארכתי לעיל לכאורה הי' נראה לי כעת דבר חדש דתלוי בשני הטעמים שנחלקו הרמב"ן והר"ן ריש מגילה בטעם שנחלקו המוקפין מן הפרזים דלשיטת הרמב"ן דהפרזי הי' בסכנה גדולה יותר מהמוקף א"כ מי שהוא בעיר הפרזי אף שהיא מוקף באמת מכל מקום בעת שהוא פרזי הסכנה עליו מרחפת ולכך פשיטא לי' להש"ס טפי דהפרזי בן יומו קרוי פרזי טפי ממוקף בן יומו דמה מועיל לזה שהוא מוקף בן יומו הא מ"מ היה בסכנה בעת שיבא לביתו וגם ב"ב בסכנה ולכך למדו מוקף בן יומו מפרזי וזה טעמו של רש"י דחילק בין בן עיר שהלך לכרך לבין שהלך מכרך לעיר אבל לטעם הר"ן אין נ"מ ויש להאריך בזה בסוגיא ואכ"מ. והנה בהא דאמר ריב"ל בדף ב' כרך וכל הסמוך לו נידון ככרך ונראה אעפ"י שאינו סמוך וסמוך אף שאינו נראה וכן קי"ל בסי' תרפ"ח ולכאורה לא נודע הטעם. ולפענ"ד היה נראה עפמ"ש ביבמות דמוקפין ועיירות הגדולות דפריך אקרי כאן לא תתגודדו ומשני ה"מ ב"ד אחד בעיר אחד פלג מורין כך ופלג מורין כך אבל שני ב"ד בעיר אחת אלו עושין כך ואלו עושין כך לא ע"ש. ולפ"ז היה נראה לי דהא דנקט כרך וכל הסמוך לו היינו כיון שסמוך בתוך מיל או נראה עמו דמקרי כעיר אחת ועיין באהע"ז בב"י סי' קנ"ח לענין שם הנהר דדעת תשובת מיימוני כל שנראה עמו מקרי הנהר שייך לעיר וא"כ מכ"ש בכפרים הסמוכים לעיר דהוה כעיר אחד וכיון שבני הכפרים אין להם ב"ד אחר ואם היו קוראין הסמוך לכרך בי"ד הי' נראה כעושין אגודות אגודות ולכך עשו תיקון שיהי' קורין ככרך. ובזה נראה לי מה שנסתפק הברכי יוסף בסימן תרפ"ח דאם נחרב הכרך מה משפט הסמוך לו ולפמ"ש פשיטא דכבר יש לו דין בני כפרים ואינו מגרר אחר הכרך כיון דנחרב לא שייך לא תתגודדו. ובזה מיושב היטב מה שהקשה שם הבר"י בשם שו"ת משאת משה דהיאך נסתפק חזקיה בטבריא אם מקרי הקפת חומה או לא כדאמרו בדף ה' והא כיון דסמוך לחמתן כדאמרו כמחמתן לטבריא מיל וא"כ הרי חמתן היה מוקף וא"כ כרך וכל הסמוך לו נדון ככרך. ולפמ"ש אתי שפיר דטבריא יש לו ב"ד אחר ושני ב"ד בעיר אחת לא הוה לא תתגודדו ומכ"ש בסמוך מיל דלא שייך לא תתגודדו בזה וז"ב. איברא דלשיטת רבינו פי"ב מעכו"ם הלכה י"ד שכתב שגם שני ב"ד בעיר אחת שייך לא תתגודדו ועיין בכ"מ דפסק כאביי וא"כ אכתי קשה על חזקי' ומכאן ראיה לשו"ת מהרד"ך הובא בכ"מ שם דגם רבינו פוסק כרבא. אך נראה דבלא"ה לא קשה דהנה כבר נודע דכל דעושה מפני הספק ל"ש לא תתגודדו ועמ"א סי' תצ"ג בסופו גבי ר"ע שנהג תרי חומרות דסתרי אהדדי ומשמע קצת דגם לא תתגודדו לא שייך שאינו עושה רק מפני ספק ולפ"ז כיון דחזקי' קרי בי"ד וט"ו משום דמספקא לי' אי הקפת ים שמי' הקפה לענין מגילה כדאמרו שם וא"כ שוב גם אם סמוך לחמת הא כל שעשה בט"ו ג"כ רק שעשה בי"ד מפני הספק לא שייך לא תתגודדו דמורה שלא רצה לחלוק עצמו רק שעושה מפני ספק דין וז"ב. ובזה נפתח שערי בינה בהא דאמרו בדף וא"ו שם דרבי נטע בחמיסר ופריך הש"ס והא טבריא מוקף חומה מיב"נ וע"ז אמרו דבי"ד נטע ופריך הש"ס ומי פשיטא לי' דטבריא מוקפת חומה מיב"נ והא חזקי' קרי בי"ד וט"ו ומשני לחזקי' מספקא לי' לרבי פשיטא לי' ותמה הרשב"א והפ"י דלמה בהס"ד דנטע בחמיסר פריך הש"ס בפשיטות והא טבריא מוקף חומה ולא פריך כלל מחזקי' ואחר כך לענין י"ד פריך מחזקי' עיין שם וכבר הארכתי בזה בתשובה ולפמ"ש אתי שפיר דהנה באמת טברי' מלבד שבעצמו מוקפת חומה אף גם דסמוך לחמתן ולפ"ז לענין ט"ו בודאי איכא איסור ליטע דאף שספק אם מוקף חומה מכל מקום הא סמוך לחמתן ואיכא משום לא תתגודדו וכל שלא קרא המגלה ועשה מלאכה ובחמתן קורין המגילה ואין עושין מלאכה איכא משום לא תתגודדו דאף דבמלאכה לא שייך לא תתגודדו דאימר אין לו מלאכה אבל הא שם קורין וכאן אין קורין ולכך פריך בפשיטות והא טבריא מוקף חומה דאף דתאמר דספק הוא אבל עכ"פ מצד סמיכתה הי' לו לקרות ולא ליטע אבל בי"ד שפיר מקשה הא חזקי' מספקא לי' דניהו דסמוך לחמתן מכל מקום כל שקורא בשניהם ל"ש לא תתגודדו וע"ז משני דמפשט פשיטא לי' דאינו רק בט"ו. ובזה מיושב היטב מה דפשיטא לי' דאינו רק ט"ו והא לענין בתי ע"ח בודאי אינו מוקף ומהיכן פשוט לי' ולפמ"ש יש לומר דפשיט לי' משום דהוא סמוך לחמתן ודו"ק היטב כנלפענ"ד דבר נחמד ונעים. וראיתי בטורי אבן במגילה דף ב' בהא דאמרו הא קמ"ל דשיעורא דמיל הוה כמחמתן לטבריא והקשה דלמה לי שיעור למיל הא ידוע קצבתו אלפים אמה וגם דבפסחים אמרו בדף מ"ו כממוצלגניא לטבריא מיל וטבריא יש שני מיני מיל דהמיל הוא מקובץ מאמות והרי נחלקו בעירובין דף נ"ו אי משערין באמה שוחקת או עצבות והנה לענין חמץ החמירו באמת עצבות אבל לענין מגילה ס"ד דיהיה באמה הגדולה מה שהוא יותר ממיל באמה עצבות יהיה ספק אי בי"ד או בשניהם קמ"ל ע"ש. ובזה יש להקשות דא"כ מ"פ הש"ס לחזקיה מספקא לי' דלמא חזקי' סבירא לי' דאמות עצבות א"כ שוב לא היה סמוך לחמתן והי' קורא בט"ו ובי"ד מספק משא"כ רבי ס"ל דאמות שוחקות בעינן וא"כ הי' סמוך לחמתן ולכך קרי בט"ו לבד והיא קושיא נפלאה ובפרט לפי מה שאמרו בעירובין שם דרשב"ג ס"ל בודאי אמה שוחקת וא"כ מסתמא רבי כרשב"ג אביו ס"ל אך נראה כיון דסמוך למגדל נוניא נמי א"כ ממילא שוב אינו נדון בתר כרך דבאמת יש להסתפק אם עיר סמוך למוקף חומה מיל וסמוך לעיר לאיזה נדמהו ומה דינו. והנה כאן דלמגדל נוניא היתה סמוך יותר באמות עוצבות פשיטא דמהראוי לדמות לעיר ולקרות בי"ד ודו"ק. ובזה י"ל דעל מה שנטע בחמיסר לא הוה מצי להקשות דהא חזקי' מספקא לי' דהא לחומרא משערינן וא"כ דלמא משערין בשוחקות ושפיר אינו רשאי ליטע אבל מה שנטע בי"ו שפיר מקשה דעכ"פ הוה ספק וא"כ יש לחוש לחומרא ולקרות בי"ד דעכ"פ למגדל נוניא הוה סמוך טפי ודו"ק: