שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ג׳ סימן כ״ח (ה׳)

עוד נ"ל ראיה להח"ץ ז"ל מהא דנדחקו התוס' ביבמות דף י"ג דהיאך קוראין בני הכפרים בזמן שלהם והא בזה הוה משום לא תתגודדו וע"ש. ולפמ"ש אא"ז הח"ץ ז"ל יש לומר דבזה לא שייך לא תתגודדו דבני עיר אם הי' בכרך או להיפך היה עליהם איסור לשנות המנהג והיאך שייך לא תתגודדו הא מעיקרא תקנו שני זמנים הפרזים ביום שנעשה להם נס והמוקפים ביום שלהם ואטו אם בני מדינה אחת יקרה להם נס בחדש זה או ביום זה ובני מדינה אחרת יקרה להם נס ביום אחר ואח"כ יתיישבו זה בזה אטו יהיה להם איסור משום לא תתגודדו והא אי אפשר להם לעשות ביום זה שלהם לא קרה הנס ביום זה ומעיקרא לא קבלו אותו היום וה"ה כאן וז"ב. איברא דלפ"ז יקשה היאך התחיל הש"ס להקשות ממגילה והא במגילה לא שייך לא תתגודדו דאסור להם לשנות המנהג. ולכאורה רציתי לומר דעיקר קושית הש"ס מהא דתקנו זמנים הרבה בי"א בי"ב דשם ל"ש דאסורים לשנות דהרי בני כפרים תקנת חז"ל היא להקל עליהם אבל רשות בידם לשנות ושפיר שייך לא תתגודדו אבל זה אינו דא"כ היאך אמר שם אמינא לך אנא איסורא והא בי"א וי"ב לא שייך איסורא ועיין רש"י דפירש י"ד וט"ו משום דבזה שייך איסור שוב ראיתי ברא"ש שם שכתב דבמגילה לא שייך לא תתגודדו כיון דלא עבדא הכי משום פלוגתא רק המקום גורם אם היה בא למקום הלז הי' עושה כמנהגם לא שייך לא תתגודדו ואף שהש"ס מקשה ממגילה ה"מ להשיבו כן. ולכאורה הם דברים תמוהים דאיך שייך לדחות דברי הש"ס בסברא קלושה ולפמ"ש הדברים נכונים דבאמת הסברא ברורה דאיך שייך לא תתגודדו בדבר שאם יעשו כאחד יהיה איסור דבמקום תלוי ושם לא נעשה נס רק בי"ד או בט"ו ומעיקרא הכי קבלו עלייהו ועיקר קושית הש"ס היא על בני כפרים דבזה לא שייך איסור. ומה דאמר הש"ס אמינא לך אנא איסורא באמת היה יכול לדחותו דאינו איסור ואדרבא על איסור אינו קשה כלל ומה דלא משני הש"ס כן דלא חש לזה כנ"ל כוונת הרא"ש. ובין שיהיה כן כוונת הרא"ש או לא עכ"פ הסברא נכונה דבכה"ג לא שייך לא תתגודדו כיון דאסורין לעשות בהיפך וכמ"ש אא"ז הח"ץ ז"ל לענין חומרי המקום (שוב ראיתי בטורי אבן באבני שהם במגילה שם האריך בענין לא תתגודדו ולפמ"ש יש להאריך ודו"ק) איברא דלפ"ז צריך להבין בהא דאמרו בסוכה דף מ"ם לדידהו נמי לא דחי ופירש"י משום אגודות אגודות והא בכה"ג לא שייך אגודת אגודות דכיון דגם בני א"י בעצמם אם הי' יושבין כאן הי' אסור להם לטלטל משום דלא בקיאין בקביעא דירחא וכן ראיתי לאחד מהמחברים שעמד בזה על אא"ז הח"ץ ז"ל ולכאורה אין ענינו להח"ץ דהוא לא אמר רק משום חומרי המקום אך לפמ"ש גם לענין לא תתגודדו שייך זאת קשה אך באמת בלא"ה תמוה שם דהא הוה ב' בתי דינין בשתי עיירות ומחוורתא מ"ש בזה המהרשד"ם סי' קנ"ג הובא בכ"ת שם דהכוונה דאינו נאות הדבר ולמצוה מן המובחר אינו נאה שיהי' חלוקים ע"ש עכ"פ החילוק ניתן להאמר ומסתייעים דברי אא"ז הח"ץ ז"ל ועיין ביו"ד סי' קט"ו דההולך ממקום שהמנהג לאסור גבינת עכו"ם למקום שנוהגין היתר דרשאי לאכול עמהם ומטעם דבמקום שנהגו היתר מסתמא ידעו שהיא בכשרות ואם הי' ידוע להנוהגים איסור שעושין בכשרות היה כשר ע"ש א"כ מכ"ש בזה דבא"י א"א לנהוג איסור ביו"ט שני דודאי מותר ודו"ק ועיין במאירי ריש מגלה דמשמע ג"כ כסברת אא"ז הח"ץ ז"ל: