ובזה נ"ל ליישב מ"ש רש"י עוד שם לא נצרכה אלא לאסור של זה בזה דהיינו בני י"ד דקרו בט"ו וט"ו דקרו בי"ד ותמה בט"א שם דא"כ משמע הא לא קרא בי"ד וכן אם לא קרא בט"ו אינו אסור והרי במגילה דף ה' מבואר דאף במי שלא קרא עם בני י"ד אסור כדאמרו גבי רבי דנטע נטיעה דבר חמיסר הוה ומקשו עלה הא לא נצרכה אלא לאסור של זה בזה והיא תמיה גדולה ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת צריך להבין למה תקנו במג"ת לאסור של זה בזה והא לאו יו"ט שלו הוא וצ"ל דגזרו דשמא יקרא עם בני י"ד שיהיה שם וכן להיפך דמוקף בן יומו קרו מוקף וכן פרזי ובזה שפיר יש לחוש דאם לא יאסר בהספד ותענית אז לא יקרא עמהן ולכך אסרו בהספד ותענית משום לא פלוג ומעתה הא דאסרו במג"ת אף בלא קרא עמהן הוא משום אותן שקראו עמהן ולכך שם בהס"ד דמותר בהספד ותענית אף שקראו עמהם פירש"י דלא נצרכה לאסור את של זה בזה הוא לאותן שקראו עמהן ובזה שייך החשש וממילא נמשך התקנה גם לאותן שלא קראו עמהן וז"ב ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ג׳ סימן כ״ח (ד׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.