שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ג׳ סימן כ״ה (ו׳)

וראיתי לבעל גינת ורדים הספרדי בגן המלך סי' מ"ז שהקשה בהא דמבואר במכשירין פ"ב מ"ז במצא במקום שרוב עכו"ם עכו"ם והא אין הולכין בממון אחר הרוב ולק"מ דכל שאין חזקת ממון כנגדו כמו באבידה בודאי אזלינן בתר רובא ואף דכתבו התוס' בב"ב דף כ"ז בסוגיא דניפול ד"ה חוץ דמכל מקום צריך להכריז דמכל מקום לא מתייאש היינו לרבנן דרשב"א אבל הך משנה דמכשירין אתיא כרשב"א כדאמרו בב"מ דף כ"ד ועיין בשטה מקובצת שם ודו"ק והא דרוב ישראל צריך להכריז ג"כ ל"ק דגם לבעל אבידה אין לו חזקת ממון ולכך צריך להכריז ועיין בכתובות ספ"ק ברש"י ותוס' וקדמונים שם ודו"ק. אחר כמה שנים מצאתי בשו"ת מהרי"ט בשניות חלק אהע"ז סי' כ"ז כ"ח שהאריך דחזקה דתלוי בסברא עדיף מרובא ע"ש. והנה בהא דאמרו בביצה דף ל"ח איסורא בטל ממונא לא בטל לכאורה הטעם פשוט דבאיסור הולכין אחר רוב ולכך בטל דהרוב היתר אבל בממון דלא אזלינן בתר רובא ולכך לא בטל ולפ"ז מוכח דאף ברובא דאיתא קמן לא אזלינן בממון אחר הרוב. ובזה מבואר היטב דברי המהרש"א שם בסוגיא דביאר דדבר איסור בודאי בטל משום דבעלים מפקירין אותו והיינו דכיון דהא דאין הולכין בממון אחר הרוב הוא משום חזקת ממון וכל שהפקיר ממונו שוב אזלינן בתר רובא. ובזה מיושב היטב דברי התוס' במעילה דף כ"א ע"ב שהקשו בד"ה פרוטה ולבטל האי פרוטה ברובא והקשו כל האחרונים דהא ממונא לא בטל ועיין בשב שמעתתא שמעתא וא"ו פ"ד. ולפמ"ש אתי שפיר דכל הטעם דלא בטיל הוא משום דלא אזלינן בתר רוב כיון שיש לו חזקה וא"כ כאן שפיר הקשו דניזיל בתר רוב של חולין ולא יהיה הקדש ול"ש דממונא לא בטיל דאדרבא אם הוא הקדש בודאי אין לו חזקת ממון ומעל בו ושפיר הקשו דניזל בתר רובא ועיין מלמ"ל פרק ז' ממעילה שהאריך הוא ואחוזת מרעהו הרב מוהר"י אלפנדרי ז"ל אם מטבע לא בטל מן התורה והביא דברי המהרי"ט בראשונות סי' ה' ולכאורה צ"ע על כלם דלא העירו דממונא לא בטל ולפמ"ש יש ליישב ודו"ק ויש אריכות דברים בזה ואכ"מ. והנה במה שהבאתי למעלה דברי הגהת מרדכי פרק אלמנה ניזונית דבכתובה אזלינן בתר רוב אף דבעלמא אין הולכין אחר הרוב כתובה חשוב כמוחזק. הנה כבר כתבתי לעיל דהב"ש סי' ט' ס"ק ד' דחה דברי הב"ח שכתב ג"כ כדברי הגהמ"ר מדעתא דנפשי' וכבר כתבתי על הגליון הב"ש שם דהב"ח ס"ל דדוקא כתובה חשוב מוחזק טפי ורואה אנכי שכוונתי האמת שכ"כ הגהת מרדכי הנ"ל בפירוש יעו"ש: