שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ג׳ סימן כ״ד (ג׳)

ובזה מיושב היטב קושית התוס' בב"ב דף מ"ה ע"ב ד"ה נתנה לו דאמאי יהיה בעה"ב נאמן הא כל הטעם הוא משום דאין הבעה"ב משהה שכרו ואינו עובר על בל תלין והכא הא חזינן דשהה ועבר על בל תלין והניחו בקושיא. ולפמ"ש אתי שפיר דאותו סלע שמודה לו לא עבר על בל תלין דכ"ז שאינו נותן לו כפי הקצוב הרי הוא שלו ובדידיה עביד מלאכה אבל בזה שכופר לו אמרינן דבודאי היו משים אל לבו כיון דהדין דבעה"ב נאמן אח"כ וא"כ היה עובר על בל תלין דהרי קצב לו שכרו ונאמן הוא הבעה"ב שישלם לו שכרו כפי שאומר ודו"ק. ובזה מיושב היטב הא דאמרו בשבועות דף מ"ו על שמואל דשלח דבאומן בעה"ב נשבע במחולקים בקציצה ופריך מהא דרבה בר שמואל והקשו האחרונים דמאי קושיא דשמואל באומן קמיירי ואפשר דס"ל אומן קונה בשבח כלי כדמספקא לי' להש"ס בב"ק שם וכיון שאומן קונה בשבח כלי ולא שייך בל תלין א"כ גם מודה במקצת צריך לשבע דלא שייך החזקות אלו משא"כ בשכיר דשייך החזקות אלו ולכך א"צ לשבע הבעה"ב דחזקה דאינו עובר על בל תלין וכל השמות האלו כמ"ש הרמב"ן במלחמות. ולפמ"ש אתי שפיר דניהו דאומן קונה בשבח כלי הא מכל מקום עובר על בל תלין כיון דקצב לו שכרו והבעה"ב נאמן לומר שכך קצב לו לא שייך אומן קונה בשבח כלי דלא קנה רק בעד הסך שמגיע לו שכרו וכל שנותן לו אותו הסך שוב עובר על בל תלין וז"ב כשמש ודו"ק אמנם בגוף הדבר דאומן קונה בשבח כלי דפירש"י דהוה כזבין ליה באמת הדבר צריך ביאור דא"כ למ"ד אומן קונה בשבח כלי לא יהיה שכיר כלל דעביד לנפשיה וא"כ לא יהיו לו דין פועל כלל ויהיה אסור לחזור בו וגם יהיה לו דין מכירה ממש וזה לא שמענו. אמנם לפענ"ד נראה דלכך אינו עובר בבל תלין כשאומן קונה בשבח כלי הוא משום דהוה כאילו הקנה לו בהחפץ נגד שכרו עכ"פ והוה כאילו כבר נפרע ממנו דמה לי שפרע לו דמים או שהקנה לו בגוף החפץ השבח דאית בי' וא"כ כבר נתן לו שכרו ואח"כ כשפורע לו השכר הרי הוא כאילו מכר לו שבחו בעד הדמים שנותן לו באומנתו וז"ב לדעתי כוונת רש"י ואף דמחזיר לו החפץ הוה כאילו נתן לו בפקדון החלק שבח דאית ביה וכל היכא דאיתא ברשותא דמרא איתא וכאילו כבר נפרע ממנו שכרו והרי בשכירות שיש עליו משכון אינו עובר בבל תלין כמ"ש הר"ן בקידושין גבי עשה לי שירים וכ"כ בחידושי ריטב"א שם ועיין באהע"ז סי' כ"ח וא"כ מכ"ש היכא דנקנה לו בגוף החפץ השבח דהוה כאילו כבר נפרע ועיין קצה"ח סימן ע"ב ס"ק כ"ג וז"ב לדעתי ולפ"ז נראה לי ברור כיון דכל הטעם דאינו עובר בבל תלין הוא משום דהוה כאילו כבר נפרע לו ואף דכבר החזירו ואינו ברשותו מכל מקום כל היכא דאיתא ברשותא דהאומן הוא ולפ"ז זהו דווקא היכא דאינם מחולקים בסך הקציצה שפיר אמרינן כל היכא דאיתא ברשותא דמרא איתא אבל כאן שמחולקין בקציצה שפיר אמרינן דהיכא דטלית ביד הבעה"ב לאחר זמנו הממע"ה משום חזקה דאינו עובר על בל תלין דכאן לא שייך לומר דאומן קונה משכון דמה שכופר לו ואומר שאינו מגיע לו ע"ז ודאי עובר על בל תלין דלא שייך לומר דנקנה לי בשבחו כנגד זה דאף דכפרי' לא מקרי ברשותו ומכ"ש זאת דודאי אינו רוצה ליתן לו ונאמן מצד הדין דהמע"ה איך שייך לומר דהוה כאלו נפרע לו מה דבאמת א"צ ליתן לו ובשלמא כשטליתו ביד אומן שפיר שייך לומר דאומן קונה משכון דכל שהוא תחת ידו ודאי קנוי לו ולא גרע מאילו היה לו משכון דקי"ל דקנהו אומן וכמ"ש באהע"ז סי' כ"ח ברמ"א מכ"ש דתופס אותו הדבר ואומן קונה משכון דודאי קנהו ושפיר כתב הרמב"ן דלכך א"צ לשבע אבל אם כבר החזיר לו והוא כופר לו שאינו מגיע לו אותו הדינר פשיטא דל"ש לומר דהוה כאילו כבר נפרע ועובר בבל תלין וז"ב כשמש. ובזה מיושב קושית התוס' בב"ב הנ"ל דעל אותו דינר שמודה שפיר לא עבר על בל תלין דנגד זה קנוי לו השבח למ"ד אומן קונה בשבח כלי וגם חזקה אין בעה"ב משהה שכרו לא שייך בכה"ג כמ"ש האחרונים דגם חזקה זו היא משום דהפועל לא יניח לו דאח"כ יהי' הבעה"ב נאמן מחמת חזקה דאין בעה"ב עובר בבל תלין וכאן לא שייך זאת ודו"ק. ובזה מיושב גם הא דמקשים האחרונים בהא דפריך הש"ס בשבועות על שמואל משכיר וע"ד שכתבתי למעלה דכל דמוחלק בקציצה לא שייך אומן קונה בשבח כלי ודו"ק: