והנה בשנת תרט"ו שאל אחד מהתלמידים דל"ד לדקל לפירותיו דהוה הדקל שלו ויכול להקנות אף לדבר שלא בא לעולם כיון דהדקל בעולם אבל כאן הבעל אין לו בגוף הקרקע כלום רק לפירות והפירות הו"ל דבר שלבל"ע וא"כ מה בכך דהוה דקל לפירותיו. והשבתי דדקל לפירותיו אף בשאין הדקל שלו מכל מקום כל שהדקל הוא בעולם והפירות נצמחים מאותו דקל הו"ל דקל לפירות כמ"ש ביד שאול סי' ר"ז ודו"ק היטב. והנה בהא דהקשו התוס' בב"ב שם דהא לא כתב בפירותיך אמר אלי אחד מהתלמידים המופלג מוה' חיים ליב דבאמת קשה דתימא מכל מילי סליקת נפשך ומה שאמרו בש"ס דיד בעל השטר על התחתונה כאן הוא להיפך דעי"ז יהי' לו חזקה והשבתי דמכל מקום אין לו חזקה דהא האשה יכולה לטעון דלא מכל מילי סליק נפשו דהיא חשבה שלא סילק עצמו מכל מילי ולכך לא מחתה ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ג׳ סימן כ״ב (ו׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.