והנה בשנת תרכ"ג ע"פ עש"ק הגיעני מכתב מהרב מוה' יאקב ערליך מגאדאש דמדינת הגר והוא הקשה מתמורה דף י"א הנ"ל על הב"י ועל הריטב"א בשם הרמ"ה שפירש דפסהמ"ק הוא משום דעור אסור והבשר חולין הו"ל כלאים ובתמורה אינו מבואר כך וכבר זכיתי בה תחלה כדבר האמור. וכעת נ"ל ליישב דע"כ לא כתבו רש"י ותוס' וריטב"א רק בפסהמ"ק וכן הבית יעקב דוקא בשכבר הוציא ראשו דהוה כילוד והו"ל חי בפ"ע אבל כל שהוא במעי אמו ולא נעקר לצאת פשיטא דלא יפול ע"ז שם כלאים דהרי ר"י ור"ל נחלקו אי אוירא וחדשים גרמו אבל במעי אמו דאין כאן חדשים ולא אוירא פשיטא דלא נחשב כלל לחי בפ"ע ואף למ"ר עובר לאו ירך אמו בכה"ג אין כאן שם חי בפ"ע ומ"ש מעלתו בשם רבו החתם סופר על יו"ד סי' ש"ה שהשיב למעלתו הנה מה שהאריך אי איסור חל על איסור וכבר קדמו בהרבה דברים בכסא דהרסנא סי' ק"ו מכל מקום לפענ"ד אין כאן קושיא דאף דמרביע קדשים הוה עבודה מכל מקום אח"כ כשהומם פקעה קדושתו והוה קדושה קלישא ויכול לחול עליו איסור הרבעת כלאים וגם משום עבודה בקדשים ואדרבא איסור כלאים חמור טפי שכבר אקלש הקדושה ומה שהאריך אם מותר להרביע שור פסולי המוקדשין עם פרה פסהמ"ק משום דשניהם מין אחד לפענ"ד דאסור דכל אחד בפני עצמו אסור ואיך יתכן בהתחברם שיהי' מותר ולא שייך בזה אתי צד קדשים ומשתמש בקדש וחולין בחולין דזה הרכבה מקרית ולא הרכבה מזגיות וכבר האריך התשב"ץ בזה בח"ב סי' ד' והארכתי בזה בכמה מקומות. מה שהשיג על התוס' חדשים פ"ח דכלאים כבר כתוב אצלי בגליון המשניות שם והנה הב"י שם רצה לחלק דאין אסור רק לעבוד עם הבכור לבדו אבל בשותפות עם האם לא ומעלתו השיג עליו מש"ס תמורה הקדיש אבר אחד דהרי עובד בשותפות עם כל אברים לק"מ דשם מה מקום יש דעובד בשותפות סוף סוף גם אותו אבר עובד אבל בבכור במעי אמו הבהמה היא העיקרית והבכור רק טפל להאם:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ג׳ סימן ט״ו (ה׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
