והנה הפ"י האריך למה לרנבה"ק יתחייב בשוגג הא דרשינן אסון אסון ויפטור אף בשוגג ולפענ"ד נראה דבר חדש דהנה קים לי' בדרבה מיניה דפטור נפקא לן מכדי רשעתו משום רשעה אחת אתה מחייבו וכמ"ש רש"י בב"מ דף י"א ולכך לצאת ידי שמים חייב והנה כבר נודע שיטת רש"ל דאם עושין החומרא אף לצאת ידי שמים פטור רק כשאין עושין החומרא חייב לצאת ידי שמים ולפ"ז גוף הפטור דפטור בח"מ שוגגין אף שאין עושין החומרא כלל ומנ"ל דפטור וצ"ל כיון דדין ד' מיתות לא בטלו וא"כ עכ"פ מגיע לו בעוה"ז העונש ולכך פטור אף בשוגג ולפ"ז בח"כ שלא נעשה שום עונש בעוה"ז אף אם היה מזיד א"כ ניהו דרנבה"ק פוטר במזיד אבל ח"כ שוגגין למה יפטור ובשלמא בח"מ שוגגין אם היו מזיד היו נעשה לו חומרא לכך פטור אבל ח"כ שוגגין במזיד ג"כ חידוש שיפטור והא ל"ש כדי רשעתו כלל ואין לך בו אלא חידושו ולמה יפטור בשוגג הא לא שייך כדי רשעתו כלל וז"ב. איברא דלפ"ז לתנא דבי חזקי' דנפקא ליה פטור ח"מ שוגגין ממכה בהמה א"כ שוב ח"כ שוגגין ג"כ שייך משום פטור זה דהא לא נפקא ליה מכדי רשעתו:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ג׳ סימן קמ״א (ו׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.