שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ג׳ סימן קמ״א (ג׳)

ודרך אגב אבאר מה שרשם בעין משפט בדף למ"ד לאביי פטור מיימוני פ"ו מתרומות ה"ו זה טעות דאמת דהרמב"ם פוסק דפטור אבל זה מחמת מלקות וממון אבל לא מחמת כרת דהא אנן לא קיי"ל כרנבה"ק וגם מה שרשם בדף למ"ד א' טעות דזה לרנבה"ק ואנן לא קיי"ל כן וכמ"ש והגאון מהרי"פ סגר עליו ובלי ספק מה"ט. שוב ראיתי בפ"י כתובות דף למ"ד דגם הוא רצה לומר דלרבא דיליף מקרא דהכרת יהי' לרנבה"ק גם בשוגג פטור אלא דנדחק דא"כ למה לא אמר הך א"ב ואני תמה דהא בלא"ה ע"כ לרבא דס"ל כר"ל א"כ לדידיה כיון דחייבי מלקות שוגגין פטורין וממילא ח"כ לרנבה"ק שוה דהא לפי דברי הרמב"ן הוא רק מטעם חייבי מלקות שוגגין לא אתקש לח"מ ולרבא הא אתקש וא"כ לא שייך א"ב דהא בלאו הך ילפותא דאסון אסון יש חילוק לענין ח"כ שוגגין לרבא וכמ"ש ודו"ק ולפמ"ש יטעם ביותר ודו"ק: