שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ג׳ סימן ק״מ

הקושיא המפורסמת בשם דו"ז הגאון מוהר"ץ ז"ל מהלברשטאט דנערה המאורסה בת כהן שהיא בשריפה היכא משכחת לה דהא ממיתה למיתה לא אזלינן בתר רובא כבר כתבתי הרבה בזה וביד שאול ובשו"ת שואל ומשיב בכמה מקומות. וכעת נראה עפמ"ש התוס' בחולין דף י"א במה דדחי כגון שהי' חבושים בבית האסורים וכתבו דהו"מ לדחויי משום חזקת צדיקת. ולפענ"ד דגם חזקת צדקת אינו רק מכח רובא דרוב ישראל בחזקת כשרות דאל"כ הרי יש רשעים בעולם ג"כ וא"כ שוב הו"ל ג"כ מחמת רוב והרי אזלינן השתא דלא אזלינן בתר רובא ולפ"ז לפי המסקנא דאזלינן בתר רובא א"כ שוב הו"ל חזקת צדקת ג"כ רובא ובתרי רובי דרוב בעילות אחר הבעל ורוב דכשרות הם ובתרי רובא מועיל אף ממיתה למיתה. ובפשיטות נראה לי דע"כ לא כתבו התוס' דממיתה למיתה לא אזלינן בתר רובא דוקא שם דכל דאמרינן דלא אזלינן ב"ר בזה לא אזלינן כלל ב"ר אבל כאן דאבי' ואמה חיים ואם ניחוש שמא זינתה הרי היא אסורה על אביה וגם הזרע שיוליד ממנה כלם פסולים וע"כ דאזלינן ב"ר גם כעת א"א לחלק לענין זה אזלינן ב"ר ולזה לא אזלינן והוה כתרתי דסתרי וע"כ דאזלינן ב"ר וז"ב כשמש. והנה לפענ"ד ד"ח ע"ד הפלפול כיון דעיקר מה דהצריכה תורה שריפה לפי שאביה היא מחללת וכדאמרו בסנהדרין נו"ן שכן אביה מחללת ולפ"ז ממנ"פ מגיע לה שריפה שאם היא באמת ב"כ מגיע לה שריפה ואם לא שבא על אמה אחד בזנות א"כ בודאי היא מחללת אביה יהי' מי שיהי' ואף שלא נודע א"כ ממנ"פ אביה הוא מחללת דעפ"י רוב זה הכהן הוא אביה ואם אינו אביה ע"כ שבא עליה אחר על אמה וא"כ אביה מחללת שעשה איסור שאסורה עלי' והוא בועל אותה באיסור ולכך מגיע לה שריפה. ובזה יקושר המשנה בסנהדרין ע"ט דלאחר דתני נסקלין בנשרפין הביא המחלוקת של ר"ש ורבנן אי סקילה חמורה או שריפה חמורה והיא תמוה דמה ענינו לשם וכבר תני לה בדף נו"ן ולפמ"ש א"ש דכל הטעם דשריפה חמורה לפי שאביה מחללת לכך אף ממיתה למיתה מגיע לה שריפה ודוק היטב.