שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ג׳ סימן קל״ד (ז׳)

ובזה י"ל ע"ד הפלפול דאם נימא פלגינן דיבורא א"כ שוב הלוה שמעיד שהלוה בריבית לא עשה איסור ושוב צריך להחזיר לו הריבית דהרי לא עשה האיסור ועד השני מעיד שהלוה לו ואנן לא מאמינים רק שזה לקח ריבית שוב הוה נוגע ודו"ק. ומה שהקשה עוד שם דהו"ל עדות שאילה"ז דאם יזימו אותו שלא אוזיף לדידהו הוה הכחשה והזמה לק"מ דאטו בעי עדות שאילה"ז בעד שבא לפסול איזה אדם זה לא הוה ד"נ וא"צ דו"ח כלל ותדע שהרי לא אמר כלל באיזה יום ובאיזה שעה והוה כמו עדי זנות דא"צ דו"ח ומכ"ש בזה ודו"ק. ודרך אגב ארשום מה שאמרתי במה ששאל אותי הרב מוה' אהרן ראבד"ק סטרעליסק בהא דאמרו בב"מ דף ס"ה האי מאן דמסיק זוזא דריבתא ואזלי חטי ארבעה גריווא בזוזא בשוקא ויהיב לי' איהו חמשה כי מפקינן מיני' ארבעה מפקינן מיני' אידך אוזילי הוא דקא מוזיל גבי' וע"ז הקשה דבתמורה אמרו בדף כ"ט גבי אתנן דשקלא אגרא חדא ויהיב לה מאה דכלהו מכח אתנן קאתי ולא אמרינן כדאמר אביי שם דאוסיף לה אבל לא אתנן והשבתי דל"ד כי עוכלא לדנא דשאני התם דכלהו מכח אתנן קאתי וניהו דלא הבטיח לה רק חדא אבל כל שנותן לה לאו מתנת חנם בא לה רק בשביל האתנן וא"כ ניהו דאינו חייב אבל עכ"פ נצמח מחמת האתנן משא"כ שם דריבית שהבטיח הוא רק ד' ומה שנותן חמשה זה רק מכח דאוזלי גבי' דזה אינו בא בשביל ריבית דהריבית הוא דבר שבקצבה כמה יתן לו ריבית ורק שכעת אוזלי' גבי' וגם עכ"פ ריבית קצוצה בודאי לא הוה מה שנותן לו אח"כ ולא קצץ עמו עכ"פ ולכך לא מפקינן מיניה ודו"ק היטב. אמנם אי קשיא הא קשיא דאמאי יהי' אסור בבא עליה ואח"כ נתן לה הא בין בזונה כותית או בזונה ישראלית בזה דלא קצב לה רק אחת פשיטא דכלהו לא מתסרי אף דקאי בחצירה וצריך לומר דמיירי בנתן לה קודם שבא עליה ולא קדמה והקריבתו דאז חל שם אתנן על כלהו ובזה ממילא אין מקום לקושייתו דכל שנתן לה קודם ביאה א"כ אינו מבורר בשעת ביאה על מה חל האתנן וא"כ כלם אסורים מספק וכלה מכח אתנן קאתו ודו"ק היטב: