ובזה אני אומר דבר נחמד במ"ש רש"י אלא לאו דבאו שניהם עליה בזנות ותמה המהרש"א דלמה לא כתב רש"י דהשני נשאה כדינו וזונה לא נעשית דראשון היו פנוי הבא על הפנויה דלא עשאה זונה וכתבו הח"מ והפרישה באהע"ז סי' ג' דאם הי' השני בנשואין מהראוי לתלות בבעל דרוב בעילות אחר הבעל והב"ש דחה דבריהם דע"כ לא תלינן דרוב בעילות אחר הבעל רק בזינתה אחר נישואין אמרינן דהבעל מצוי לה יותר משא"כ בנשואין אחר זנות דיש לומר דנתעברה מראשון ונדחק במ"ש רש"י בזנות ולפמ"ש יש לומר דבאמת לענין לטמאות מהראוי לומר דודאי משני דבאמת רוב יולדות לתשעה יולדין אתרע לה דרוב היולדת לתשעה ניכר לשליש ימיה וכיון דזה אתרע מהראוי לתלות בשני דעכ"פ רוב בעילות תולין בבעל ואף דכאן לא שייך הרוב כ"כ דיש לומר דמהראשון נתעברה מה"ת לתלות בזה דא"כ מהראוי הי' שיהי' ניכר לשליש ימיה ושוב מהראוי לתלות בשני ולכך פירש"י דשניהם בזנות וא"כ גם השני אין לו רוב ושוב הו"ל ספק והספיקות אסור לטמאות להם וכמ"ש ודו"ק היטב כי ת"ל הדברים שמחים ונכונים מאד מאד:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ג׳ סימן קל״ב (ד׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.