שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ג׳ סימן ק״ל (ה׳)

אחר כמה שנים בלמדי הרי"ף כתובות בפ' הכותב עם התלמידי' בהא דכתב הרי"ף דאף דנתן לה נאמנות לא תפרע אלא בשבועה שאל אחד מתלמידי אי מועיל עכ"פ הנאמנות לגבי דידי' דהיינו לענין ב"ח אף דל"מ לגבי לקוחות או דלמא כל דנתבטל הנאמנות לגבי הלקוחות נתבטל כל הנאמנות והשבתי דהדבר תלוי במה שנסתפקתי למעלה וגם יש לומר דשם בודאי מועיל הנאמנות דעכ"פ הוא המניה רק דלגבי לקוחות אין מועיל הנאמנות שלו לא בשביל שהוא לא רצה בלב שלם רק שהלקוחות יאמרו מה לנו ולנאמנותך אין לך כח להאמין עלינו אבל עכ"פ על המלוה נאמן וכן מסתבר וכמו לאבא שאול דאמר מה אעשה שחכמים אמרו ומשמע דהנאמנות מועיל ומ"מ צריכה לשבע ודו"ק. ודרך אגב אומר במה דק"ל בהא דאבעיא להו פוחתת מאי ופשיט לה הש"ס דתפרע שלא בשבועה ופריך הש"ס במאי גביא בהאי שטרא האי שטרא חספא בעלמא הוא והדבר יפלא לפענ"ד אם נחשב למזוייף הא הוא אומר שהשטר אמת רק שנתקבלה הכתובה אבל עכ"פ מודה שהשטר אמת דעכ"פ נתחייב לה בשטר והודאת בע"ד כמאה עדים דמי ואף דהיא אמרה שהוא מזויף והוי תרתי הודאות דסתרי מ"מ הא נודע מ"ש הרשב"א דתרתי הודאות דסתרי אין מוציאין מיד המוחזק וא"כ עכ"פ לענין השטר לא חשוב מוציא ולכך אמרינן מגו להוציא בשטר ועיין כנה"ג סי' פ"ב ובפרט בשטר כתובה דנקראת מוחזקת טפי ועיין ב"ח באהע"ז סי' ט' ומ"ש בגליון שם דלא כב"ש וא"כ עכ"פ השטר כשר ואינו חספא וא"ל דל"ד דכאן גם הוא אומר דהשטר נפרע עכ"פ דזה אינו דעכ"פ לענין קיום השטר אימר דהשטר אמת ושוב פלגינן דיבורא ולא מהימן לומר דפרוע בפרט כשהיא נשבעת ע"ז דהשטר בחזקתו וראיה ברורה לזה מהא דמשני בשטר אמנה אף דאומרת דהוא לא נתחייב רק במנה מכל מקום עכ"פ השטר אמת וה"ה כאן דעכ"פ השטר אמת ואינו חספא דאינו מזויף ואולי לא קאי רק נגד הלקוחות דבזה לא מהני הודאת בע"ד וכמ"ש הרי"ף דלא מהני נאמנותו כל שחב לאחרים אבל לפמ"ש הרז"ה לדחות דבריו יקשה וצע"ג: