שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ג׳ סימן קכ״ט

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

אשכחנא פתרי לפמ"ש הנוב"י בצל"ח לחדש דבסוף יום השביעי של פסח או שמיני לדידן בכה"ג שאין שיעור לאכול כזית בעוד יום לא שייך חצי שיעור דלא חזי לאצטרופי ולפ"ז יהי' ח"ש של בל יראה חמור מאכילה דברואה יוכל לראות ברגע אחת בעוד יום. ובזה אני אומר דבר חדש ממה שהקשו לו בשו"ת נוב"י מהד"ת חלק או"ח סי' כ"ג מא"ש התוספות בשבועות דף כ"ג בד"ה בהיתירא קא משתבע והקשו דהא ח"ש אסור והרי משכחת לה כשאכל סוף ימי נזירתו ע"ש ולפמ"ש יש לומר דבאמת הח"ץ כתב בסי' פ"ב דח"ש אסור מטעם דאחשביה ולפ"ז אזדא ליה מ"ש הנוב"י אך באמת דיעבור על בל יראה שוב לא שייך אחשביה דיש לומר דלא אחשביה רק דעשה כדי שלא יעבור על ב"י ובענין אחר אי אפשר דאסור לשורפו בשביל שהוא יו"ט וגם משהה חמץ כדי לבער ול"ש ביום אחרון כמ"ש המג"א סי' תמ"ו ולפ"ז אכל לי' וקיים מצות השבתה בזה ובאכילה לא עבר בחצי שיעור כמ"ש הנוב"י דלא שייך חזי לאצטרופי וזה שייך בחמץ אבל בנזיר שייך אחשבי' ואסור אף בסוף נזירתו דשייך אחשביה וז"ב ודו"ק היטב:
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.