שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ג׳ סימן קכ״ו (ג׳)

והנה למעלה כתבתי לפרש דברי הרמ"א במ"ש דהוה כמקדש בע"א והקשו הח"מ והב"ש דהא הוה נמצא אחד מהם קרוב או פסול וכתבתי לפרש עפ"י דברי ר' יוסי במכות דף ו' דס"ל דבד"מ אמרינן דתתקיים העדות בשאר וכתבו התוס' שם הטעם דכיון דע"א יכול לחייב שבועה וביאור הדברים דל"ש לומר נמצא אחד מהם קרוב או פסול רק כל דהעדים צריכין זל"ז אבל בממון דע"א בלבד ג"כ יכול לחייב ממילא לא שייך לומר נמצא אחד מהם קרוב או פסול ולפ"ז אם נימא דהלכה כר' יוסי כמו שצדדו קצת פוסקים א"כ בקידושין דדמי לדיני ממונות הי' ג"כ הדין דתתקיים העדות בשאר אך ז"א דבקידושין לא שייך שבועה כמ"ש רש"י בקדושין דף ס"ה ע"ב ולפ"ז לשיטת הסמ"ג דבע"א בקידושין חוששין לקדושין א"כ הע"א לא בעי כלל הצירוף א"כ שוב לא שייך לומר נמצא אחד מהם קרוב או פסול עדותו בטלה וז"ש הרמ"א דהוה כמקדש בע"א והיינו משום דחשש לדברי ר' יוסי. איברא דא"כ בדיני נפשות נמי נימא כל שיש שלשה עדים ולא צריכין לצירוף הפסול הי' צ"ל הדין דכשר אמנם באמת זה אינו דיש לומר כיון דעכ"פ צריכין אנו כאן הצירוף של השנים ממילא ג"כ אמרינן לצרף הג' וכמו דלר"ע אמרינן דהג' בא להחמיר עליו ולעשות דינו כיוצא באלו לפירש"י דאף אם בלא עדותו הי' עדותם מתקיימת עפ"י שנים הראשוני' אפ"ה אמרינן דנטפל א"כ ממילא כל דצריך צירוף להשנים א"כ שייכים כלם לענין עדות אבל בדיני ממונות דאפילו השנים הראשונים אינם צריכין כלל צירוף וכל אחד בפני עלמו כשר לענין שבועה עכ"פ שוב לא שייך לומר נמצא אחד מהם קרוב או פסול. ובזה אני אומר פרפרת נאה במה ששנו חכמים במשנה ר"ע אומר לא בא הג' להחמיר עליו ולעשות דינו כיוצא באלו וכו' ומה שנים נמצא אחד מהם קאו"פ עדותו בטלה אף ג' וכו' ומנין אפילו מאה ת"ל עדים אמר ר"י במד"א בד"נ אבל כו'. והנה מה שאמר הלשון מה שנים אין ענינו לכאן ועיין בנימוק"י דהוא סיום לדברי ר"ע או ששנאה מפני המחלוקת ר"י ורבי ואני אומר דשניהם צדקו יחדיו דלדברי ר"ע שחידש דהשלישי הוא כיוצא בהם לכך בדיני נפשות נתבטל כל העדות לר"י אף דלא צריך הצירוף ודו"ק. והנה כ"ז אינו אלא לפלפולא דהא אנן לא קי"ל כר"י וממילא בקידושין בודאי בנמצא אחד מהם קרוב או פסול עדותו בטלה ולא מהני כלל: