ומ"ש מעלתו על מ"ש ב"ד לכוף הבע"ד לחתום על שם קומפרומס ואם לא יחפוצו יכתב סירוב איך יכתבו פסק במקום דצריך שבועה לילך בערכאות הלא בשבועה דרבנן לא נחתינן לנכסי. הנה שנת תרי"ח נשאלתי ע"ז מבאלחיב ודאלינא ואעתיק קצת מ"ש בזה דהנה הש"ס פריך מה איכא בין דאורייתא לדרבנן ולכאורה מי הגיד להם שיש חילוק דשמא עשו חיזוק לדבריהם כשל תורה. אמנם נראה דהנה הרמב"ם פ"ב מממרים כתב דאף דיש לחז"ל כח לגזור גזירות היינו שיאמרו שאינו מן התורה רק שהם גזרו אבל לא שיאמרו שזהו מן התורה. ולפ"ז אם לא יהיה ההבדל בין שבועה דאורייתא לדרבנן א"כ יהיה נראה שגם שבועה זו מן התורה וזה ל"א ולכך שאלו מה בין וכו' ולפ"ז גם שבועת המשנה ע"כ יש לחלק בין תורה וכו' ובזה י"ל קושית התוס' ד"ה ור"מ דע"כ לרבנן מוכרח לחלק שיהיה הבדל דאל"כ יהי' נראה דמוסיף על התורה ועיין בקצה"ח פ"ט ס"ק א' מ"ש על הש"ך ולפמ"ש ל"ק מידי ולפ"ז כ"ש אם מעצמו קבל עלי' בשבועת היסת להיות יורד לנכסי' בוודאי נחתינן לנכסי' דזה אינו כמוסיף על דברי תורה רק מתחייב עצמו ומעתה בנ"ד כיון שבעוה"ר אין כח ב"ד יפה רק מה שמקבל עצמו עפ"י נימוס וכיון שבדיניהם אין הבדל וכל שקיבל עלי' שוב נחתינן לנכסי' והדין דין אמת:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ג׳ סימן קכ״ה (ג׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
