וע"ד השאלה השניה באשה שנשאת י"ב לחדש ניסן ואחר בעילת מצוה הראשונה ספרה ז' נקיים כדינה וטבלה ושמשה ותיכף אחר התשמיש נתנה סדין תחת הכר שלה ובבוקר ראו את הסדין ונמצא עליו דם יותר מפעם הראשון ובשעת תשמיש לא היה לה צער כלל ומבואר בסי' קפ"ז בט"ז וש"ך להחמיר דלא תלינן שוב בבתולים אחרי דלא הי' לה צער דלא כדעת הב"ח והנה הורה מורה אחד לפמ"ש החוות דעת דאשה הרואה בפעם אחת בלילה אסורה לשמש ליל טבילתה לעולם ומעלתו כתב שבנידון דידן יש לצרף דעת הב"ח והנה ספר ח"ד אין ת"י וכפי הנראה סברתו משום דווסת שאינה קבוע צריך לעקר פ"א והיאך תעקר אותו ולפענ"ד כיון דדם נדה ל"ש יותר טוב לתלות בדם בתולים כמ"ש המהרש"א כתובות דף ט"ו בסוגיא דפ"פ והביאו הב"ש בסי' ס"ח ס"ק ג' ואף דיש בוגרת שאין להם דמים יותר יש לתלות בדם בתולים מבדם נדה אחרי שדם נדה ל"ש שלא בשעת ווסת ומכ"ש כאן דדעת הב"ח אף בלא צער יש לתלות בדם בתולים ובפרט דווסתות דרבנן כנלפענ"ד:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ג׳ סימן קכ״ד (ג׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.