שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ג׳ סימן ק״ו

ראיתי ונתון אל לבי לענין נשתטית אם שייך אחיות מחזיקות ולדון אותה בדין נשתטית לענין קידושין וגירושין ואם שייך חרגמ"ה בזה דתהיה צריכה להיתר מאה רבנים או דא"צ כלל כי לא תיקן רגמ"ה בזה והנה אחיות מחזקות אמרו ביבמות דף ס"ד ע"ב לענין מילה ונזכר בטוש"ע יו"ד סי' רס"ג והנה זה ודאי דגם לענין נשתטית שייך דין אחיות מחזקות דמ"ש אמנם אם סגי בשני פעמים כמו במילה או דבעי ג' פעמים זה צ"ע דהנה בהא דאמרו שם אמר רבא השתא דאחיות מחזקות לא ישא אדם אשה לא ממשפחת נכפין ולא ממצורעים והוא דאתחזק בתלתא זימני וכן קי"ל כמ"ש הרי"ף וטוש"ע אהע"ז סי' ב' ובנימוק"י מפרש שם בהדיא דאפילי רבי דס"ל בשני פעמים במשפחה מודה דלא מחזקינן רק בתלתא ע"ש וא"כ לפ"ז בנשתטית ג"כ הדין כן איברא דקשה דא"כ היכא מוכיח הש"ס מזה דרשב"ג דס"ל דבעי תלתא והיכא מוכח דהא שאני הך דמילה דבעי תלתא דהא הוה במשפחה ואפילו רבי מודה וגם בהא דאמר ודלמא הא קמ"ל דאחיות מחזקות ולכאורה משמע דהכי קאמר דלעולם דגם כי הוה אתא בשלישית נמי הוה א"ל וסהדותא דרחב"א הי' משום דקמ"ל דאחיות מחזקות אבל לעולם באותה אשה בעצמה בתרי זימני הוה חזקה וא"כ מבואר דבאחיות בתרי הוה חזקה איברא דרש"י כתב שם בהדיא דכי היכא דאשה מוחזקת בשלשה פעמים כך היא מוחזקת בג"פ וכמעשה שהי' אבל דברי רש"י צע"ג דאם צריך להשמיענו דאחיות מחזקות שוב אין הכרח דבעי שלשה ולא עוד אלא דבאמת הכי קי"ל להלכה לענין מילה דבשני פעמים מחזקינן כמבואר ברמב"ם וטוש"ע סי' רס"ג. הן אמת דלענין נכפין ומצורעין פסקו בהדיא דצריך ג' פעמים וא"כ סותרין הפסקים להדדי וכאשר כתבתי בזה ראיתי בספר כתונת פסים שנדפס מחדש שהביא בשם עצי ארזים סי' ב' ס"ק ט"ז שהרגיש בזה ומחלק בין אחיות למשפחה והוא כתב דכן משמע מהיש"ש שם באותו פרק סי' ל"ג אבל בדברי הרשב"א שם מבואר דאחיות ומשפחות אחת הוא לענין דינא וצ"ע שלא הרגישו כלל בדברי רש"י אלו שהן תמוהין ועכ"פ נ"ד תלוי במחלוקת הרשב"א והיש"ש הנ"ל. אך לפענ"ד היה נראה בישוב פסקי הש"ע דלק"מ דכבר אסקו שם לבסוף נשואין ומלקיות כרבי ווסתות ושור המועד כרשב"ג והטעם משום דבזה איכא סכנה ופ"נ ע"כ מחמרינן כרבי וא"כ לכך במילה החמירו בתרי זימני אבל לענין נכפין ומצורעים דאינו איסור פ"נ כ"כ אמרו דצריך תלתא זימני ולפ"ז לענין נשתטית לחומרא בתרי זימנין מחמרינן ולהקל צריך ג"פ: