שוב ראיתי בשו"ת נוב"י מהד"ק סי' נ"ז שהרגיש בדברי התוספות ריש גיטין והפשיר אותו כלאחר יד ואין דבריו נראים. והנה נשוב לשאלתינו הנה כיון שהיא שלא בשעת ווסתה ויש לה מכה בצדדים הנה אם היה הדבר ברור שמכתה הלזו מוציאה דם אף שכעת אין אנו יודעין אם מוציאה דם כעת אז בודאי טהורה אבל אף אם לא נדע שמכתה מוציאה דם נראה לפענ"ד דיש לה לתלות במכה כיון שהרופא אומר שהמקור הוא בריא אולם ואין לחוש להמקור ומכתה יכולה להוציא דם אז אף לשיטת הח"ץ ז"ל שחולק על מפרשי הטור ובעי שתדע שהמכה מוציאה דם היינו כשאין לה ווסת אבל אם יש לה ווסת הוה ספק דרבנן כיון שאינה מרגשת וספק דרבנן לקולא וחזקת טומאה ליכא ואף אם לא טבלה לנדתה אבל חזקת טומאה ליכא לאחר שעבר ווסתה כמ"ש התוספות וספק דרבנן להקל כנלפענ"ד. אך מאחר שהרופא כבר היה מתעסק ברפואתה ואז לא הרגיש בהבלאטער הלז וכעת אומר שיש לה בלאטיר קשה עלי לסמוך על הרופא הלז לבדו וצויתי שתעמוד על המחקר ברופא אחר ואם גם הוא יאמר כן אז תהיה טהורה ותתלה במכתה ותטבול לנדתה כלפענ"ד:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ב׳ סימן ז׳ (ג׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.