שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ב׳ סימן ר׳ (ב׳)

והנה ראיתי בשערי משפט שהקשה דלפמ"ש הרשב"ם והר"י מגאש דטעם מבריח ארי הוא משום דהוה משיב אבידה א"כ לפ"ז בעושה זאת בפני המוכר דלא שייך משיב אבידה דהבעלים בעצמם יכולים לתקן שוב יהי' קונה א"כ מה פריך מבריח ארי מנכסי חבירו הוא הא סתם חזקה בפני המוכר ולא שייך מבריח ארי ועוד דא"כ בנכסי הגר דלא שייך משיב אבידה דהא הם הפקר לכל וא"כ לא שייך מבריח ארי כלל ע"ש בסי' קצ"ב ולק"מ דאין הטעם משום דלא נתכוין לקנות רק לעשות מצוה דזה אינו דאפילו הי' עושה לכוונת הקנאה לא מקרי הקנאה דבר שאינו עושה לשם חזקה כאדם העושה בשלו וגם בנכסי חבירו דרך לעשות כן ל"מ חזקה ומקרי מבריח ארי וכ"כ בקצה"ח שם בהגהת הרב מוהר"ע באורך וכן נראה מלשון הרמב"ן שכתב דאף בנכסי הגר זרוזי הוא דקא מזרז נפשי' ע"ש והיינו דזה אינו לשם קנין רק שאדם דרכו בכך לעשות כן אף בנכסי אחרים וז"ב ונכון. ויש להמתיק הדברים דבאמת מעשה קנין צריך להיות שיעשה מעשה שיוציא הדבר מרשותו של זה לרשות של זה וא"כ כל שאינו רק מבריח ארי א"כ לא עשה מעשה שיורה שרצה להכניס לרשותו ואף שבאמת נתכוין להכניס לרשותו ולא להשיב אבידה מכל מקום הרי אף אם יכוין כל הכוונות שרוצה לקנות כל שלא עשה מעשה קנין שהאדם עושה כשרוצה לעשות איזה דבר בשלו אינו מועיל וה"ה בזה כל שיכול להיות שגם בשל חבירו יעשה מעשה כזו לא עשה מעשה המתכוין לשם קנין והדבר נכון מצד הסברא דהכוונה לא יוכל להועיל דמי יעיד על כוונתו ודברים שבלב לא הוה דברים ורק כשעושה מעשה קנין הו"ל כדברים שבלבו ובלב כל אדם דמועיל כמ"ש הר"ן גבי מברחת ובשו"ת מהרי"ט ולכך כל שיכול להיות דנתכוין להשיב אבידה א"כ מה מועיל המעשה דהא אם לא כוון לזכות לא קנה ואף בהפקר ל"מ הבטה רק כשעושה מעשה קצת כמ"ש התוס' ריש ב"מ ומכ"ש במוציא מרשות אחר לרשות שלו ולכך כל שאין המעשה מורה על כוונה זו שוב הוה דברים שבלב גרידא ול"מ וז"ב: ובזה מיושב גם סברת הרב החולק שכתב דאינו רק ספק ולכך לא הוה חזקה במבריח ארי וכתב הא"מ דא"כ בנכסי הגר סגי בספק וגם מנ"ל הסברא זאת. ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת מעשה קנין בלי כוונה לקנין ל"מ וכוונה לבדה ג"כ ל"מ דהוה דברים שבלב ורק עם מעשה הוה דברים שבלבו ובלב כל אדם וכל שיש ספק אי כוון לקנין שוב לא הוה דברים שבלב כל אדם וז"ב מאד מאד. ובזה נכון סברת הרב החולק דכל שעשה הקלקול והתיקון לא שייך מבריח ארי והיינו דזה מורה על כוונתו שנתכוין לעשות קנין והו"ל דברים שבלב כל אדם וז"ב מאד: