שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ב׳ סימן ז׳ (ב׳)

וראיתי להגאון מוהר"ח כהן ראפפורט בספרו סי' ל' שכתב בהא דאמרו אשה בחזקת טהרה עומדת היינו חזקת הגוף שמסולקת דמים שלא בשעת ווסתה ולדבריו יש לה חזקת הגוף שלא בשעת ווסתה אך הנוב"י אזיל לשיטתו שבנוב"י סי' ס"ו חולק עליו. ואני אומר דאחר המחילה שניהם לא יתכנו דמדברי התוספות ריש גיטין מבואר דאינה בחזקת טהרה רק שאינה בחזקת טומאה ובאמת מ"ש הגאון ר"ח כהן דהיא מסולקת דמים לפענ"ד עכ"פ לא עדיפא ממניקת שהוא בודאי בחזקת מסולקת דמים ואפ"ה משכחת לה שתהיה רואית דם וכבר הארכתי בזה מהא דאמרו בפסחים דף ע"ב באשתו מעוברת והבאתי דברי הבה"ג בזה ומה שהעיד בנוב"י מהד"ח חלק אהע"ז סי' ס"ט שכתב דהעידו לו הרופאים שאף בחדש השמיני תוכל לראות דם ע"ש והארכתי בזה בתשובה ובהגהות למשניות במס' נדה ביארתי קצת בזה יעו"ש ועכ"פ שוב כשמוצאת דם או כתם שלא בשעת ווסת נראה לפענ"ד דתלוי במחלוקת המהרשד"ם והט"ז באם מוצא מטבע מזוייפת לאחר שפרע דלדעת המהרשד"ם דהוה כא"י אם פרעתיך דמוקמינן בחזקת הלואה שמקודם כן ה"נ בכאן אחר שכבר הוחזקה נדה בימי ווסתה אף שראינו שבלא שעת ווסתה היא מסולקת דמים אבל כל שמוצאת דם או כתם מהראוי לאוקמא אחזקת נדה שהיה לה מקודם ודו"ק וע"כ לפענ"ד ברור דאינה בחזקת מסולקת דמים רק שאינה בחזקת טמאה כמו שנראה מדברי התוספות ריש גיטין הנ"ל ובאמת שלשיטת המהרשד"ם היה מהראוי לאוקמא בחזקת נדה שהיה מקודם אמנם יש לחלק דשאני התם דכל שמוצא מטבע מזוייפת הו"ל ספק בפרעון אבל שלא בשעת ווסתה שכן יסד הקב"ה בטבע שאז פוסקת מלראות איך אפשר לומר שהיא בחזקת נדה כמקדם והרי הוא נגד הטבע ומה שקרה לה מקרה שראתה המקרה לא יתמיד ואינו סותר להטבע שהטביע היוצר בזה ומידי ספק לא יצא וזהו כמ"ש התוספות שאינה בחזקת טהרה אבל גם בחזקת טמאה אינה: