שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ב׳ סימן ס״א (ג׳)

והנה העירני הרב מוה' וואלף בער שענקיל מטארני במ"ש העיטור בשם ר"ש דיכול למכרה ע"מ שלא יהיה מצרן דלכך לא הוה מתנה על מה שכתוב בתורה משום דעל המוכר לא חל החיוב רק על הלוקח נעשה של בעל המצרן ולפ"ז שוב יכול המוכר להתנות. והשבתי לו דהדבר נכון רק דעדיין קשה לפי"ז דהא קי"ל דכל שהמוכר מתנה טובת הלוקח בגמר המקח הו"ל פטומי מילי וא"כ כאן שכתב בתחלה במכר ואח"כ במתנה וא"כ הלוקח לא מצי להתנות והמוכר התנה הו"ל פטומי מילי אמנם לפמ"ש הרא"ש לחלק דבתחלת המקח יכול להתנות ולא מקרי פטומי מילי כמבואר בחו"מ סי' ר"ז ס"א בהג"ה א"כ ז"ש העיטור דיכול להתנות ולהערים שבתחלת המקח התנה כן ודו"ק. עוד נראה לי דבר חדש דלפמ"ש בש"ע דהמצרן א"צ לתת רק כפי שויו אם טען שעשו קנונא וכמבואר סי' קע"ה ס"ס ולפ"ז אם נתן לו. יותר מכדי שויו כדי שיתנה המוכר שאין לו דין מצרן או שנתן לו במתנה ג"כ אפשר צריך לתת לו כפי מה שנתן בעד זה וצ"ע בזה. ומ"ש מעלתו לתמוה על הראב"ד שכתב בפ"ד משלוחין דאדם יכול להקנות עצמו בקנין כדין עבדים וע"ז הקשה דעבד אינו נקנה בחליפין הנה גוף הדבר דעבד אינו נקנה בחליפין אינו ברור דהרי המלמ"ל כתב בפ"ב מהלכות עבדים ה"א דאם קונה עצמו בחליפין ממילא נקנה ג"כ בחליפין ע"ש שכ"כ בשם הריטב"א והרי אני מצאתי בתוס' ב"מ דף קי"ב ד"ה חוזר שכתבו דאפילו עבד כנעני קונה עצמו בחליפין ומשמע דכ"ש עבד עברי ע"ש וא"כ ג"כ נקנה אבל באמת לא ידעתי מה ק"ל דהכוונה פשוטה בראב"ד דיכול להקנות עצמו היינו ע"י כסף ושטר וכן מבואר בהדיא בשו"ת מהרי"ק סי' קפ"א ועיקר כוונתו דאף דהוה דבר שלא בא לעולם מכל מקום יכול להקנות עצמו וכדמביא ראיה מיקדשו ידי לעושיהם ובאמת לפמ"ש הכ"מ דקונמות דהוה קדושת הגוף מועיל אף בדבר שלא בא לעולם א"כ אין ראיה משם ועיין מח"א וביד שאול סי' רס"ז אבל עכ"פ כוונת הראב"ד הוא ע"י כסף ושטר וכמ"ש המהרי"ק בהדיא ודו"ק. והנה באמת צריך ביאור למה יועיל בעבד עברי קנין שטר וכסף הא עבר על כי לי בני ישראל עבדים ולרבא אי עביד לא מהני וע"כ צריך לומר דמזה ראיה למ"ש בירושלמי דאי עבר ואקני בשבת מועיל ועיין ט"ז או"ח סי' תקכ"ד יעו"ש. ובזה נראה לפענ"ד במ"ש הריטב"א דאם הקנה בקנין אין פועל יכול לחזור בו והש"ך השיג עליו ולפענ"ד יש לומר דהנכון כמ"ש הריטב"א ולא מטעמיה רק דכל דהקנה מועיל דאף דעבר כל שהיה בקנין מועיל. ובזה מיושב מה שחילק המהרי"ק סי' קפ"א דע"י קנין אינו יכול לחזור בו משא"כ בלא קנין והקצה"ח האריך בסי' של"ג להקשות ע"ז דהרי גם פועל הוא ע"י גרעון כסף ובאמת שהדבר תמוה דלמה בעבד א"י לחזור דהוא ודאי עבר ולמה יהיה פועל עדיף ולפמ"ש אתי שפיר דכל דעשה קנין אינו יכול לחזור בו ובלא קנין יכול לחזור בו ודו"ק היטב כי קצרתי. עוד יש לי לומר דלכך פועל יוכל לחזור בו דהנה קי"ל דבקנין דרבנן במקום דיש איסור לא תקנו רבנן ועיין בחו"מ סי' רל"ה ולפ"ז מכ"ש בשכירות דא"צ קנין כלל ועיין שמ"ו בסמ"ע וא"כ פשיטא כיון דעבד איסור דיכול לחזור בו ולכך כל שעשה קנין שוב אינו יכול לחזור בו ודו"ק ועיין מלמ"ל פ"ט מזכיה ומתנה הלכה יו"ד: