שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ב׳ סימן נ״ו (ב׳)

מכתבו הגיעני. והנה שאלתו באחד שנשא אשה ולא מתדר לי' עמה כי היא משוגעת ממש והיא מקללת מולידיו בפניו והיא ברחה לבארדיטשוב והיתה שם י"ב חודש והוא שלח אחרה ולא רצתה לבא ונסע לב"ד ולא רצתה בשום אופן לבא וע"כ הוכרח לתת לה ג"פ בע"כ וייחד עידי מסירה ולא החתים עדי חתימה והי' כת"י ונתן לה הגט בבגדה אשר עליה ורק שני חסרונות היו שכתב חמשת אלפים ושש מאות אבל שלשה ועשרים לא נכתב בהגט כי שכח לכתוב וגם לא קראו הגט קודם נתינה אבל אחר הנתינה לקחו הגט וקראו הרבה אנשים בפומבי רק העדי מסירה הוא ספק אם קראוהו. והנה המ"ץ מ' יוזפא אמר שהגט פסול שלא כתבו הפרט קטן והוא מוקדם והמשפחה שלה רוצים לעגנו אם לא יתן הון רב וע"ז רוצה מעלתו לומר דיש להכשיר הגט כיון דאין בו זמן כשר בשעת הדחק וה"ה במוקדם דאינו רק פסול דרבנן וכל שיש עדי מסירה כשר בשעת הדחק ועיין ב"י סי' קכ"ז ובגט פשוט שם ס"ק ד' וגם דלא הוה מוקדם כלל דהרי בשו"ת מהר"ם מינץ סי' ט' כתב דאם דילג המאות כשר דהכל יודעין שלא היה זה האיש קודם שתי מאות שנה ע"ש והובא בש"ך חו"מ סי' מ"ג וה"ה בזה דדילג העשירית דאף דיכול לטעות בעשירית הא האשה כעת אינה רק כ"ב שנה וא"כ לא נוכל לטעות בזה ושוה לדילג המאות ואף שהש"ך מחמיר בגיטין מכל מקום היכא שיש עוד צד להקל מיקל וא"כ כאן יש סניף אותם המכשירין בע"מ במוקדם וא"כ יש להקל. והנה במה דסיים נפתח במ"ש בשם מהר"ם מינץ ז"ל הנה עיינתי במהר"ם מינץ דכתב דאף דמודה ר"א במזוייף מתוכו מכל מקום הרי התוס' בגיטין דף ד' הקשו דמה שייך מזוייף מתוכו דשאני קרובים או פסולים דלמא אתי למסמך עלייהו. אבל שלא לשמה מה שייך החשש דאף אם נסמוך עליהם מה תקלה יש במה שדילג המאות וע"ז כתב המהר"ם מינץ דלפמ"ש התוספות דיש לחוש בחתימה אטו כתיבה ה"ה כאן גזרינן דשמא יטעו במוקדם מועט ע"ש וא"כ מכ"ש הכא דהמוקדם באמת מיעוט ואם הי' היתה בת ל"ה או ארבעים היה חשש גדול וה"ה כעת וז"ב ופשוט: